בראשית 2
| ויכלו השמים והארץ וכל צבאם׃ | 1 |
Thus were finished the heavens and the earth, and all their host.
| ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה׃ | 2 |
And God had finished on the seventh day his work which he had made, and he rested on the seventh day from all his work which he had made.
| ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות׃ | 3 |
And God blessed the seventh day, and sanctified it; because thereon he had rested from all his work which God had created in making it.
| אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃ | 4 |
These are the generations of the heavens and of the earth when they were created, on the day that the Lord God made earth and heaven.
| וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃ | 5 |
And every plant of the field was not yet on the earth, and every herb of the field had not yet grown; for the Lord God had not caused it to rain upon the earth, and man was not yet there to till the ground.
| ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃ | 6 |
But there went up a mist from the earth, and watered the whole face of the ground.
| וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃ | 7 |
And the Lord God formed the man of dust from the ground, and breathed into his nostrils the breath of life; and the man became a living being.
| ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃ | 8 |
And the Lord God planted a garden in Eden to the eastward, and he put there the man whom he had formed.
| ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃ | 9 |
And the Lord God caused to grow out of the ground every tree that is pleasant to the sight and good for food; and the tree of life in the midst of the garden, and the tree of the knowledge of good and evil.
| ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃ | 10 |
And a river went out of Eden to water the garden, and from there it was parted, and became four principal streams.
| שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׃ | 11 |
The name of the first is Pishon, the same which compasseth the whole land of Havilah, where there is gold.
| וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃ | 12 |
And the gold of that land is good; there is the bdellium and the onyx stone.
| ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש׃ | 13 |
And the name of the second river is Gihon, the same which compasseth the whole land of Cush.
| ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃ | 14 |
And the name of the third river is Hiddekel, the same which floweth towards the east of Assyria; and the fourth river is the Euphrates.
| ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׃ | 15 |
And the Lord God took the man, and put him into the garden of Eden, to till it, and to keep it.
| ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃ | 16 |
And the Lord God commanded the man, saying, Of every tree of the garden thou mayest freely eat;
| ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃ | 17 |
But of the tree of the knowledge of good and evil, thou shalt not eat of it; for on the day that thou eatest thereof thou shalt surely die.
| ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו׃ | 18 |
And the Lord God said, It is not good that the man should be alone; I will make him a help suitable for him.
| ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃ | 19 |
And the Lord God had formed out of the ground every beast of the field, and every fowl of the heaven, and he brought them unto the man to see what he would call them; and whatsoever the man would call every living creature, that should be its name.
| ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו׃ | 20 |
And the man gave names to all cattle, and to the fowl of the heaven, and to every beast of the field; but for man there was not found a help suitable for him.
| ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃ | 21 |
And the Lord God caused a deep sleep to fall upon the man, and he slept; and he took one of his ribs, and closed up the flesh instead thereof.
| ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם׃ | 22 |
And the Lord God formed the rib which he had taken from the man into a woman, and brought her unto the man.
| ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת׃ | 23 |
And the man said, This time it is bone of my bones, and flesh of my flesh; this shall be called Woman, [[Ishah, ]] because out of Man [[Ishi]] was this one taken.
| על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃ | 24 |
Therefore doth a man leave his father and his mother, and cleave unto his wife, and they become one flesh.
| ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃ | 25 |
And they were both naked, the man and his wife, and were not ashamed.
