< בראשית 2 >
ויכלו השמים והארץ וכל צבאם׃ | 1 |
Thus the heavens and the earth were completed in all their vast array.
ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה׃ | 2 |
And by the seventh day God had finished the work He had been doing; so on that day He rested from all His work.
ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות׃ | 3 |
Then God blessed the seventh day and sanctified it, because on that day He rested from all the work of creation that He had accomplished.
אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃ | 4 |
This is the account of the heavens and the earth when they were created, in the day that the LORD God made them.
וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃ | 5 |
Now no shrub of the field had yet appeared on the earth, nor had any plant of the field sprouted; for the LORD God had not yet sent rain upon the earth, and there was no man to cultivate the ground.
ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃ | 6 |
But springs welled up from the earth and watered the whole surface of the ground.
וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃ | 7 |
Then the LORD God formed man from the dust of the ground and breathed the breath of life into his nostrils, and the man became a living being.
ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃ | 8 |
And the LORD God planted a garden in Eden, in the east, where He placed the man He had formed.
ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃ | 9 |
Out of the ground the LORD God gave growth to every tree that is pleasing to the eye and good for food. And in the middle of the garden were the tree of life and the tree of the knowledge of good and evil.
ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃ | 10 |
Now a river flowed out of Eden to water the garden, and from there it branched into four headwaters:
שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׃ | 11 |
The name of the first river is Pishon; it winds through the whole land of Havilah, where there is gold.
וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃ | 12 |
And the gold of that land is pure, and bdellium and onyx are found there.
ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש׃ | 13 |
The name of the second river is Gihon; it winds through the whole land of Cush.
ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃ | 14 |
The name of the third river is Hiddekel; it runs along the east side of Assyria. And the fourth river is the Euphrates.
ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׃ | 15 |
Then the LORD God took the man and placed him in the Garden of Eden to cultivate and keep it.
ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃ | 16 |
And the LORD God commanded him, “You may eat freely from every tree of the garden,
ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃ | 17 |
but you must not eat from the tree of the knowledge of good and evil; for in the day that you eat of it, you will surely die.”
ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו׃ | 18 |
The LORD God also said, “It is not good for the man to be alone. I will make for him a suitable helper.”
ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃ | 19 |
And out of the ground the LORD God formed every beast of the field and every bird of the air, and He brought them to the man to see what he would name each one. And whatever the man called each living creature, that was its name.
ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו׃ | 20 |
The man gave names to all the livestock, to the birds of the air, and to every beast of the field. But for Adam no suitable helper was found.
ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃ | 21 |
So the LORD God caused the man to fall into a deep sleep, and while he slept, He took one of the man’s ribs and closed up the area with flesh.
ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם׃ | 22 |
And from the rib that the LORD God had taken from the man, He made a woman and brought her to him.
ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת׃ | 23 |
And the man said: “This is now bone of my bones and flesh of my flesh; she shall be called ‘woman,’ for out of man she was taken.”
על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃ | 24 |
For this reason a man will leave his father and mother and be united to his wife, and they will become one flesh.
ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃ | 25 |
And the man and his wife were both naked, and they were not ashamed.