בראשית 19
| ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה׃ | 1 |
And there came two angels to Sodom at even; and Lot sat in the gate of Sodom: and Lot seeing them rose up to meet them; and he bowed himself with his face toward the ground;
| ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין׃ | 2 |
And he said, Behold now, my masters, turn in, I pray you, into your servant's house, and tarry all night, and wash your feet, and ye shall rise up early, and go on your ways. And they said, Nay; but we will abide in the street all night.
| ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו׃ | 3 |
And he pressed upon them greatly; and they turned in unto him, and entered into his house; and he made them a feast, and did bake unleavened bread, and they did eat.
| טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה׃ | 4 |
But before they lay down, the men of the city, even the men of Sodom, compassed the house round, both old and young, all the people from every quarter:
| ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם׃ | 5 |
And they called unto Lot, and said unto him, Where are the men which came in to thee this night? bring them out unto us, that we may know them.
| ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו׃ | 6 |
And Lot went out at the door unto them, and shut the door after him,
| ויאמר אל נא אחי תרעו׃ | 7 |
And said, I pray you, brethren, do not so wickedly.
| הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי׃ | 8 |
Behold now, I have two daughters which have not known man; let me, I pray you, bring them out unto you, and do ye to them as is good in your eyes: only unto these men do nothing; for therefore came they under the shadow of my roof.
| ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת׃ | 9 |
And they said, Stand back. And they said again, This one fellow came in to sojourn, and he will needs be a judge: now will we deal worse with thee, than with them. And they pressed sore upon the man, even Lot, and came near to break the door.
| וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו׃ | 10 |
But the men put forth their hand, and pulled Lot into the house to them, and shut to the door.
| ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח׃ | 11 |
And they smote the men that were at the door of the house with blindness, both small and great: so that they wearied themselves to find the door.
| ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום׃ | 12 |
And the men said unto Lot, Hast thou here any besides? son in law, and thy sons, and thy daughters, and whatsoever thou hast in the city, bring them out of this place:
| כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה׃ | 13 |
For we will destroy this place, because the cry of them is waxen great before the face of YHWH; and YHWH hath sent us to destroy it.
| ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו׃ | 14 |
And Lot went out, and spake unto his sons in law, which married his daughters, and said, Up, get you out of this place; for YHWH will destroy this city. But he seemed as one that mocked unto his sons in law.
| וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר׃ | 15 |
And when the morning arose, then the angels hastened Lot, saying, Arise, take thy wife, and thy two daughters, which are here; lest thou be consumed in the iniquity of the city.
| ויתמהמה ויחזקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר׃ | 16 |
And while he lingered, the men laid hold upon his hand, and upon the hand of his wife, and upon the hand of his two daughters; YHWH being merciful unto him: and they brought him forth, and set him without the city.
| ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה׃ | 17 |
And it came to pass, when they had brought them forth abroad, that he said, Escape for thy life; look not behind thee, neither stay thou in all the plain; escape to the mountain, lest thou be consumed.
| ויאמר לוט אלהם אל נא אדני׃ | 18 |
And Lot said unto them, Please don't, my master:
| הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי׃ | 19 |
Behold now, thy servant hath found favour in thy sight, and thou hast magnified thy mercy, which thou hast shewed unto me in saving my life; and I cannot escape to the mountain, lest some evil take me, and I die:
| הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי׃ | 20 |
Behold now, this city is near to flee unto, and it is a little one: Oh, let me escape thither, (is it not a little one?) and my soul shall live.
| ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת׃ | 21 |
And he said unto him, See, I have accepted thee concerning this thing also, that I will not overthrow this city, for the which thou hast spoken.
| מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער׃ | 22 |
Haste thee, escape thither; for I cannot do any thing till thou be come thither. Therefore the name of the city was called Zoar.
| השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה׃ | 23 |
The sun was risen upon the earth when Lot entered into Zoar.
| ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים׃ | 24 |
Then YHWH rained upon Sodom and upon Gomorrah brimstone and fire from YHWH out of heaven;
| ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה׃ | 25 |
And he overthrew those cities, and all the plain, and all the inhabitants of the cities, and that which grew upon the ground.
| ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח׃ | 26 |
But his wife looked back from behind him, and she became a pillar of salt.
| וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה׃ | 27 |
And Abraham got up early in the morning to the place where he stood before YHWH:
| וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן׃ | 28 |
And he looked toward Sodom and Gomorrah, and toward all the land of the plain, and beheld, and, lo, the smoke of the country went up as the smoke of a furnace.
| ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט׃ | 29 |
And it came to pass, when Elohim destroyed the cities of the plain, that Elohim remembered Abraham, and sent Lot out of the midst of the overthrow, when he overthrew the cities in the which Lot dwelt.
| ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו׃ | 30 |
And Lot went up out of Zoar, and dwelt in the mountain, and his two daughters with him; for he feared to dwell in Zoar: and he dwelt in a cave, he and his two daughters.
| ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ׃ | 31 |
And the firstborn said unto the younger, Our father is old, and there is not a man in the earth to come in unto us after the manner of all the earth:
| לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע׃ | 32 |
Come, let us make our father drink wine, and we will lie with him, that we may preserve seed of our father.
| ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה׃ | 33 |
And they made their father drink wine that night: and the firstborn went in, and lay with her father; and he perceived not when she lay down, nor when she arose.
| ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע׃ | 34 |
And it came to pass on the morrow, that the firstborn said unto the younger, Behold, I lay yesternight with my father: let us make him drink wine this night also; and go thou in, and lie with him, that we may preserve seed of our Father.
| ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה׃ | 35 |
And they made their father drink wine that night also: and the younger arose, and lay with him; and he perceived not when she lay down, nor when she arose.
| ותהרין שתי בנות לוט מאביהן׃ | 36 |
Thus were both the daughters of Lot with child by their father.
| ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום׃ | 37 |
And the firstborn bare a son, and called his name Moab: the same is the father of the Moabites unto this day.
| והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום׃ | 38 |
And the younger, she also bare a son, and called his name Benammi: the same is the father of the children of Ammon unto this day.
