< בראשית 18 >

וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום׃ 1
Yahweh lui apparut aux chênes de Mambré, comme il était assis à l’entrée de la tente pendant la chaleur du jour.
וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה׃ 2
Il leva les yeux et il regarda, et voici que trois hommes se tenaient debout devant lui. Dès qu’il les vit, il courut de l’entrée de la tente au-devant d’eux et, s’étant prosterné en terre,
ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך׃ 3
il dit: « Seigneur, si j’ai trouvé grâce à tes yeux, ne passe pas, je te prie, loin de ton serviteur.
יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ׃ 4
Permettez qu’on apporte un peu d’eau pour vous laver les pieds. Reposez-vous sous cet arbre;
ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת׃ 5
je vais prendre un morceau de pain, vous fortifierez votre cœur et vous continuerez votre chemin; car c’est pour cela que vous avez passé devant votre serviteur. » Ils répondirent: « Fais comme tu l’as dit. »
וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות׃ 6
Abraham s’empressa de revenir dans la tente vers Sara, et il dit: « Vite, trois mesures de farine; pétris et fais des gâteaux. »
ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו׃ 7
Puis Abraham courut au troupeau et, ayant pris un veau tendre et bon, il le donna au serviteur qui se hâta de l’apprêter.
ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו׃ 8
Il prit aussi du beurre et du lait, avec le veau qu’on avait apprêté, et il les mit devant eux; lui se tenait debout près d’eux sous l’arbre. Et ils mangèrent.
ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל׃ 9
Alors ils lui dirent: « Où est Sara, ta femme? » Il répondit: « Elle est là, dans la tente. »
ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו׃ 10
Et il dit: « Je reviendrai chez toi à cette époque même, et voici, Sara, ta femme, aura un fils. » Sara entendait ces paroles à l’entrée de la tente, derrière lui.
ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים׃ 11
— Or Abraham et Sara étaient vieux, avancés en jours; Sara était hors d’âge. —
ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן׃ 12
Sara rit en elle-même, en se disant: « Vieille comme je suis, connaîtrais-je encore le plaisir? Et mon seigneur aussi est vieux. »
ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי׃ 13
Yahweh dit à Abraham: « Pourquoi Sara a-t-elle ri en disant: Est-ce que vraiment j’aurais un enfant, vieille comme je suis?
היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן׃ 14
Y a-t-il rien qui soit étonnant de la part de Yahweh? Au temps fixé, je reviendrai vers toi, à cette même saison, et Sara aura un fils. »
ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת׃ 15
Sara nia, en disant: « Je n’ai pas ri »; car elle eut peur. Mais il lui dit: « Non, tu as ri. »
ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם׃ 16
Ces hommes se levèrent pour partir et se tournèrent du côté de Sodome; Abraham allait avec eux pour les accompagner.
ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה׃ 17
Alors Yahweh dit: « Cacherai-je à Abraham ce que je vais faire?
ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ׃ 18
Car Abraham doit devenir une nation grande et forte, et toutes les nations de la terre seront bénies en lui.
כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו׃ 19
Je l’ai choisi, en effet, afin qu’il ordonne à ses fils et à sa maison après lui de garder la voie de Yahweh, en pratiquant l’équité et la justice, et qu’ainsi Yahweh accomplisse en faveur d’Abraham les promesses qu’il lui a faites. »
ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד׃ 20
Et Yahweh dit: « Le cri qui s’élève de Sodome et de Gomorrhe est bien fort, et leur péché bien énorme.
ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה׃ 21
Je veux descendre et voir si, selon le cri qui est venu jusqu’à moi, leur crime est arrivé au comble; et s’il n’en est pas ainsi, je le saurai. »
ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה׃ 22
Les hommes partirent et s’en allèrent vers Sodome; et Abraham se tenait encore devant Yahweh.
ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע׃ 23
Abraham s’approcha et dit: « Est-ce que vous feriez périr aussi le juste avec le coupable?
אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה׃ 24
Peut-être y a-t-il cinquante justes dans la ville: les feriez-vous périr aussi, et ne pardonnerez-vous pas à cette ville à cause des cinquante justes qui s’y trouveraient?
חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט׃ 25
Loin de vous d’agir de la sorte, de faire mourir le juste avec le coupable! Ainsi il en serait du juste comme du coupable! Loin de vous! Celui qui juge toute la terre ne rendrait-il pas justice? »
ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם׃ 26
Yahweh dit: « Si je trouve à Sodome cinquante justes dans la ville, je pardonnerai à toute la ville à cause d’eux. »
ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר׃ 27
Abraham reprit et dit: « Voilà que j’ai osé parler au Seigneur, moi qui suis poussière et cendre.
אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה׃ 28
Peut-être que des cinquante justes il en manquera cinq; pour cinq hommes détruirez-vous toute la ville? » Il dit: « Je ne la détruirai pas, si j’en trouve quarante-cinq. »
ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים׃ 29
Abraham continua encore à lui parler et dit: « Peut-être s’y trouvera-t-il quarante justes. » Et il dit: « Je ne le ferai pas, à cause de ces quarante. »
ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים׃ 30
Abraham dit: « Que le Seigneur veuille ne pas s’irriter, si je parle! Peut-être s’en trouvera-t-il trente. » Et il dit: « Je ne le ferai pas, si j’en trouve trente. »
ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים׃ 31
Abraham dit: « Voilà que j’ai osé parler au Seigneur. Peut-être s’en trouvera-t-il vingt. » Et il dit: « A cause de ces vingt, je ne la détruirai pas. »
ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה׃ 32
Abraham dit: « Que le Seigneur veuille ne pas s’irriter, et je ne parlerai plus que cette fois: Peut-être s’en trouvera-t-il dix. » Et il dit: « A cause de ces dix, je ne la détruirai point. »
וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו׃ 33
Yahweh s’en alla, lorsqu’il eut achevé de parler à Abraham, et Abraham retourna chez lui.

< בראשית 18 >