בראשית 18
| וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום׃ | 1 |
And the LORde apeared vnto him in the okegrove of Mamre as he sat in his tent doze in the heate of the daye.
| וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה׃ | 2 |
And he lyfte vp his eyes and looked: ad lo thre men stode not farr from hym. And whe he sawe them he ran agenst them from the tent dore and fell to the grounde
| ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך׃ | 3 |
and sayde: LORde yf I haue founde fauoure in thy syght goo not by thi seruaunte.
| יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ׃ | 4 |
Let a litle water be fett and wash youre fete and rest youre selves vnder the tree:
| ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת׃ | 5 |
And I will fett a morsell of breed to comforte youre hartes wythall. And tha goo youre wayes for even therfore ar ye come to youre servaunte. And they answered: Do even so as thou hast sayde.
| וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות׃ | 6 |
And Abraha went a pace in to his tent vnto Sara ad sayde: make redy att once thre peckes of fyne meale kneade it and make cakes.
| ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו׃ | 7 |
And Abraham ran vnto his beastes and fett a calfe that was tendre and good and gaue it vnto a yonge man which made it redy attonce.
| ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו׃ | 8 |
And he toke butter and mylcke and the calfe which he had prepared and sett it before them and stode hymselfe by them vnder the tree: and they ate.
| ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל׃ | 9 |
And they sayde vnto him: Where is Sara thy wife? And he sayde: in the tent.
| ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו׃ | 10 |
And he sayde: I will come agayne vnto the as soone as the frute can lyue. And loo: Sara thy wife shall haue a sonne. That herde Sara out of the tent doore which was behind his backe.
| ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים׃ | 11 |
Abraham and Sara were both olde and well stryken in age and it ceased to be with Sara after the maner as it is wyth wyves.
| ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן׃ | 12 |
And Sara laughed in hir selfe saynge: Now I am waxed olde shall I geue my selfe to lust and my lorde olde also?
| ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי׃ | 13 |
Than sayd the LORde vnto Abraha: wherfore doth Sara laughe saynge: shal I of a suertie bere a childe now when I am olde?
| היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן׃ | 14 |
is the thinge to harde for the LORde to do? In the tyme appoynted will I returne vnto the as soone as the frute can haue lyfe And Sara shall haue a sonne.
| ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת׃ | 15 |
Than Sara denyed it saynge: I laughed not for she was afrayde. But he sayde: yes thou laughtest.
| ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם׃ | 16 |
Than the men stode vp from thence ad loked towarde Sodome. And Abraham went with them to brynge them on the waye.
| ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה׃ | 17 |
And the LORde sayde: Can I hyde from Abraham that thinge which I am aboute to do
| ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ׃ | 18 |
seynge that Abraham shall be a great ad a myghtie people and all the nations of the erth shalbe blessed in him?
| כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו׃ | 19 |
For I knowe him that he will commaunde his childern and his housholde after him yt they kepe the waye of the LORde to do after righte and conscyence that the LORde may brynge vppon Abraham that he hath promysed him.
| ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד׃ | 20 |
And the LORde sayde? The crie of Sodome and Gomorra is great and there synne is excedynge grevous.
| ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה׃ | 21 |
I will go downe and see whether they haue done all to gedder acordynge to that crye which is come vnto me or not that I may knowe.
| ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה׃ | 22 |
And the me departed thece and went to Sodomeward. But Abraham stode yet before ye LORde
| ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע׃ | 23 |
and drewe nere and saydeWylt thou destroy the rightwes with the wyked?
| אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה׃ | 24 |
Yf there be. l. rightwes within the cyte wilt thou destroy it and not spare the place for the sake of. l. rightwes that are therin?
| חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט׃ | 25 |
That be farre from the that thou shuldest do after thys maner to sley the rightwes with the weked ad that the rightwes shulde be as the weked: that befarre from the. Shulde not the iudge of all ye worlde do acordynge to righte?
| ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם׃ | 26 |
And the LORde sayde: Yf I fynde in Sodome. l. rightwes within the cyte I will spare all the place for their sakes.
| ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר׃ | 27 |
And Abraham answered and sayde: beholde I haue taken vppon me to speake vnto ye LORde ad yet am but dust ad asshes.
| אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה׃ | 28 |
What though there lacke. v. of. l. rightwes wylt thou destroy all the cyte for lacke of. v? And he sayde: Yf I fynde there. xl. and. v. I will not destroy them.
| ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים׃ | 29 |
And he spake vnto him yet agayne and sayde: what yf there be. xl. foude there: And he sayde: I wyll not do it for forties sake.
| ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים׃ | 30 |
And he sayde: O let not my LORde be angrye that I speake. What yf there be foude. xxx. there? And he sayde: I will not do it yf I finde. xxx. there.
| ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים׃ | 31 |
And be sayde: Oh se I haue begonne to speake vnto my LORde what yf there be. xx. founde there? And he sayde: I will not distroy the for tweties sake.
| ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה׃ | 32 |
And he sayde: O let not my LORde be angrye that I speake yet but eue once more only. What yf ten be founde there? And he sayde: I will not destroy the for. x. sake.
| וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו׃ | 33 |
And the LORde wet his waye as soone as he had lefte comenynge with Abraha. And Abraham returned vnto his place
