בראשית 15

1 אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד׃

After these things hath the word of Jehovah been unto Abram in a vision, saying, 'Fear not, Abram, I [am] a shield to thee, thy reward [is] exceeding great.'

2 ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר׃

And Abram saith, 'Lord Jehovah, what dost Thou give to me, and I am going childless? and an acquired son in my house is Demmesek Eliezer.'

3 ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי׃

And Abram saith, 'Lo, to me Thou hast not given seed, and lo, a domestic doth heir me.'

4 והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך׃

And lo, the word of Jehovah [is] unto him, saying, 'This [one] doth not heir thee; but he who cometh out from thy bowels, he doth heir thee;'

5 ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך׃

and He bringeth him out without, and saith, 'Look attentively, I pray thee, towards the heavens, and count the stars, if thou art able to count them;' and He saith to him, 'Thus is thy seed.'

6 והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה׃

And he hath believed in Jehovah, and He reckoneth it to him — righteousness.

7 ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה׃

And He saith unto him, 'I [am] Jehovah who brought thee out from Ur of the Chaldees, to give to thee this land to possess it;'

8 ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה׃

and he saith, 'Lord Jehovah, whereby do I know that I possess it?'

9 ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל׃

And He saith unto him, 'Take for Me a heifer of three years, and a she-goat of three years, and a ram of three years, and a turtle-dove, and a young bird;'

10 ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר׃

and he taketh to him all these, and separateth them in the midst, and putteth each piece over against its fellow, but the bird he hath not divided;

11 וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם׃

and the ravenous birds come down upon the carcases, and Abram causeth them to turn back.

12 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו׃

And the sun is about to go in, and deep sleep hath fallen upon Abram, and lo, a terror of great darkness is falling upon him;

13 ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃

and He saith to Abram, 'knowing — know that thy seed is a sojourner in a land not theirs, and they have served them, and they have afflicted them four hundred years,

14 וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול׃

and the nation also whom they serve I judge, and after this they go out with great substance;

15 ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה׃

and thou — thou comest in unto thy fathers in peace; thou art buried in a good old age;

16 ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה׃

and the fourth generation doth turn back hither, for the iniquity of the Amorite is not yet complete.'

17 ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה׃

And it cometh to pass — the sun hath gone in, and thick darkness hath been — and lo, a furnace of smoke, and a lamp of fire, which hath passed over between those pieces.

18 ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת׃

In that day hath Jehovah made with Abram a covenant, saying, 'To thy seed I have given this land, from the river of Egypt unto the great river, the river Phrat,

19 את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני׃

with the Kenite, and the Kenizzite, and the Kadmonite,

20 ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים׃

and the Hittite, and the Perizzite, and the Rephaim,

21 ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי׃

and the Amorite, and the Canaanite, and the Girgashite, and the Jebusite.'