בראשית 15

1 אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד׃

After these things the word of Yahweh came to Abram in a vision, saying, “Fear not, Abram! I am your shield and your very great reward.”

2 ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר׃

Abram said, “Lord Yahweh, what will you give me, since I continue childless, and the heir of my house is Eliezer of Damascus?”

3 ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי׃

Abram said, “Since you have given me no descendant, see, the steward of my house is my heir.”

4 והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך׃

Then, behold, the word of Yahweh came to him, saying, “This man will not be your heir; but rather the one who will come from your own body will be your heir.”

5 ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך׃

Then he brought him outside, and said, “Look toward heaven, and number the stars, if you are able to number them.” Then he said to him, “So will your descendants be.”

6 והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה׃

He believed Yahweh, and he counted it to him as righteousness.

7 ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה׃

He said to him, “I am Yahweh, who brought you out of Ur of the Chaldeans, to give you this land to inherit it.”

8 ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה׃

He said, “Lord Yahweh, how will I know that I will inherit it?”

9 ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל׃

Then he said to him, “Bring me a heifer three years old, a female goat three years old, a ram three years old, a dove, and a young pigeon.”

10 ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר׃

He brought him all these, and cut them in two, and placed each half opposite the other, but he did not divide the birds.

11 וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם׃

When the birds of prey came down upon the carcasses, Abram drove them away.

12 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו׃

Then when the sun was going down, Abram fell sound asleep and, behold, a deep and terrifying darkness overwhelmed him.

13 ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃

Then Yahweh said to Abram, “Know for certain that your descendants will be strangers in a land that is not theirs, and will be enslaved and oppressed for four hundred years.

14 וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול׃

I will judge that nation that they will serve, and afterward they will come out with abundant possessions.

15 ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה׃

But you will go to your fathers in peace, and you will be buried in a good old age.

16 ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה׃

In the fourth generation they will come here again, for the iniquity of the Amorites has not yet reached its limit.”

17 ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה׃

When the sun had gone down and it was dark, behold, a smoking fire pot and a flaming torch passed between the pieces.

18 ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת׃

On that day Yahweh made a covenant with Abram, saying, “To your descendants I hereby give this land, from the river of Egypt to the great river, the Euphrates—

19 את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני׃

the Kenites, the Kenizzites, the Kadmonites,

20 ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים׃

the Hittites, the Perizzites, the Rephaites,

21 ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי׃

the Amorites, the Canaanites, the Girgashites, and the Jebusites.”