בראשית 15

1 אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד׃

After these things the word of the LORD came to Abram in a vision, saying, "Do not be afraid, Abram. I am your shield; your reward will be very great."

2 ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר׃

Abram said, "Lord, what will you give me, seeing I go childless, and the heir of my estate is Eliezer of Damascus?"

3 ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי׃

Then Abram said, "Look, to me you have given no offspring, and look, one born in my house is my heir."

4 והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך׃

And look, the word of God came to him, saying, "This man will not be your heir, but he who will come forth out of your own body will be your heir."

5 ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך׃

And he brought him outside, and said, "Look now toward the sky, and count the stars, if you are able to count them." And he said to him, "So will your descendants be."

6 והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה׃

And he believed God, and it was credited to him as righteousness.

7 ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה׃

And he said to him, "I am God, who brought you out of Ur Kasdim to give you this land to possess."

8 ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה׃

But he said, "Lord, how can I know that I will possess it?"

9 ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל׃

And he said to him, "Bring me a heifer three years old, a female goat three years old, a ram three years old, a turtledove, and a young pigeon."

10 ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר׃

He brought him all of these, and divided them in the middle, and placed each half opposite the other; but he did not divide the birds.

11 וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם׃

And the birds of prey came down on the carcasses, but Abram drove them away.

12 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו׃

When the sun was going down, a deep sleep fell on Abram. And look, a terror of great darkness fell on him.

13 ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃

And he said to Abram, "Know for certain that your descendants will live as foreigners in a land that is not theirs; and they will be enslaved there. And they will oppress them four hundred years.

14 וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול׃

But I will also judge that nation whom they will serve. And afterward they will come out with many possessions.

15 ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה׃

But you will go to your fathers in peace. You will be buried in a good old age.

16 ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה׃

In the fourth generation they will come here again, for the iniquity of the Amorites is not yet complete."

17 ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה׃

It came to pass that, when the sun went down, and it was dark, look, a smoking fire pot and a flaming torch passed between these pieces.

18 ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת׃

On that day God made a covenant with Abram, saying, "To your descendants I have given this land, from the river of Egypt to the great river, the river Perath:

19 את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני׃

the Kenites, the Kenizzites, the Kadmonites,

20 ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים׃

the Hethites, the Perizzites, the Rephaim,

21 ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי׃

the Amorites, the Canaanites, the Hivites, the Girgashites, and the Jebusites."