בראשית 15

1 אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד׃

After these things the word of the LORD came to Abram in a vision, saying, Fear not, Abram: I am your shield, and your exceeding great reward.

2 ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר׃

And Abram said, LORD God, what will you give me, seeing I go childless, and the steward of my house is this Eliezer of Damascus?

3 ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי׃

And Abram said, Behold, to me you have given no seed: and, see, one born in my house is my heir.

4 והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך׃

And, behold, the word of the LORD came to him, saying, This shall not be your heir; but he that shall come forth out of your own bowels shall be your heir.

5 ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך׃

And he brought him forth abroad, and said, Look now toward heaven, and tell the stars, if you be able to number them: and he said to him, So shall your seed be.

6 והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה׃

And he believed in the LORD; and he counted it to him for righteousness.

7 ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה׃

And he said to him, I am the LORD that brought you out of Ur of the Chaldees, to give you this land to inherit it.

8 ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה׃

And he said, LORD God, whereby shall I know that I shall inherit it?

9 ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל׃

And he said to him, Take me an heifer of three years old, and a she goat of three years old, and a ram of three years old, and a turtledove, and a young pigeon.

10 ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר׃

And he took to him all these, and divided them in the middle, and laid each piece one against another: but the birds divided he not.

11 וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם׃

And when the fowls came down on the carcasses, Abram drove them away.

12 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו׃

And when the sun was going down, a deep sleep fell on Abram; and, see, an horror of great darkness fell on him.

13 ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃

And he said to Abram, Know of a surety that your seed shall be a stranger in a land that is not theirs, and shall serve them; and they shall afflict them four hundred years;

14 וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול׃

And also that nation, whom they shall serve, will I judge: and afterward shall they come out with great substance.

15 ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה׃

And you shall go to your fathers in peace; you shall be buried in a good old age.

16 ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה׃

But in the fourth generation they shall come here again: for the iniquity of the Amorites is not yet full.

17 ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה׃

And it came to pass, that, when the sun went down, and it was dark, behold a smoking furnace, and a burning lamp that passed between those pieces.

18 ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת׃

In the same day the LORD made a covenant with Abram, saying, To your seed have I given this land, from the river of Egypt to the great river, the river Euphrates:

19 את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני׃

The Kenites, and the Kenizzites, and the Kadmonites,

20 ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים׃

And the Hittites, and the Perizzites, and the Rephaims,

21 ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי׃

And the Amorites, and the Canaanites, and the Girgashites, and the Jebusites.