בראשית 12
| ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך׃ | 1 |
Now the Lord had said unto Abram, Get thee out of thy country, and out of thy birthplace, and from thy father's house, unto the land that I will show thee.
| ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה׃ | 2 |
And I will make of thee a great nation, and I will bless thee, and make thy name great; and thou shalt be a blessing:
| ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה׃ | 3 |
And I will bless those that bless thee, and him that curseth thee, will I curse; and in thee shall all families of the earth be blessed.
| וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן׃ | 4 |
So Abram departed, as the Lord had spoken unto him, and Lot went with him; and Abram was seventy and five years old at his departure out of Charan.
| ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען׃ | 5 |
And Abram took Sarai his wife, and Lot his brother's son, and all their substance that they had acquired, and the persons that they had obtained in Charan; and they went forth to go into the land of Canaan; and they came into the land of Canaan.
| ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ׃ | 6 |
And Abram passed through the land unto the place of Shechem, unto the plain of Moreh; and the Canaanite was then in the land.
| וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו׃ | 7 |
And the Lord appeared unto Abram, and said, Unto thy seed will I give this land. And he built there an altar unto the Lord, who had appeared unto him.
| ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה׃ | 8 |
And he removed from there unto the mountain on the east of Beth-el, and pitched his tent, having Beth-el on the west, and 'Ai on the east; and he built there an altar unto the Lord, and called upon the name of the Lord.
| ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה׃ | 9 |
And Abram journeyed farther, still going on toward the south.
| ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ׃ | 10 |
And there arose a famine in the land: and Abram went down into Egypt to sojourn there; for the famine was grievous in the land.
| ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את׃ | 11 |
And it came to pass, when he was come near to enter into Egypt, that he said unto Sarai his wife, Behold now, I know that thou art a woman of handsome appearance:
| והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו׃ | 12 |
And it may come to pass, when the Egyptians shall see thee, that they will say, This is his wife; and they may kill me, but thee they will save alive.
| אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך׃ | 13 |
Say then, I pray thee, thou art my sister, that it may go well with me for thy sake, and my soul live because of thee.
| ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד׃ | 14 |
And it came to pass, when Abram was come into Egypt, that the Egyptians beheld the woman that she was very fair.
| ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה׃ | 15 |
The princes also of Pharaoh saw her, and commended her to Pharaoh; and the woman was taken into Pharaoh's house.
| ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים׃ | 16 |
And he did well to Abram for her sake; and he received sheep, and oxen, and he-asses, and men-servants, and maid-servants, and she-asses, and camels.
| וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם׃ | 17 |
But the Lord plagued Pharaoh and his house with great plagues because of Sarai, Abram's wife.
| ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא׃ | 18 |
And Pharaoh called Abram, and said, What is this thou hast done unto me? Why didst thou not tell me that she is thy wife?
| למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך׃ | 19 |
Why saidst thou, She is my sister? and so I took her to me for a wife; now, therefore, behold, here is thy wife, take her, and go thy way.
| ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו׃ | 20 |
And Pharaoh commanded some men concerning him, who accompanied him and his wife, and all that he had.
