עזרא 9
| וככלות אלה נגשו אלי השרים לאמר לא נבדלו העם ישראל והכהנים והלוים מעמי הארצות כתועבתיהם לכנעני החתי הפרזי היבוסי העמני המאבי המצרי והאמרי׃ | 1 |
這些事完畢後，眾首領來到我面前說：「以色列民眾、司祭和肋未人可的事上，並沒有離開當地的人民：客納罕人、希威人、培黎齊人、耶步斯人、阿孟人、摩阿布人、埃及人和阿摩黎人，
| כי נשאו מבנתיהם להם ולבניהם והתערבו זרע הקדש בעמי הארצות ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה ראשונה׃ | 2 |
因為他們為自己和自己是兒子，娶了他們的女子，以致聖潔的曲裔，與當地的人民合；尤其首長和官，是這罪孽的魁首」。
| וכשמעי את הדבר הזה קרעתי את בגדי ומעילי ואמרטה משער ראשי וזקני ואשבה משומם׃ | 3 |
我一聽這話，便撕裂了我的衣服和外氅，拔我的頭髮和鬍鬚，絕望地坐下。
| ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי ישראל על מעל הגולה ואני ישב משומם עד למנחת הערב׃ | 4 |
當時凡對以色列天主的誡命起敬起畏的人，為了充軍歸的罪孽，都聚集在我周圍，我絕望地坐著，直到晚祭。
| ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגדי ומעילי ואכרעה על ברכי ואפרשה כפי אל יהוה אלהי׃ | 5 |
到了獻晚祭時，我悲憤人起來，仍穿著撕碎的衣服和外氅，雙膝跪下，伸手向上主我的天主說：
| ואמרה אלהי בשתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך כי עונתינו רבו למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים׃ | 6 |
「我的天主，我實覺慚愧! 我的天主! 我不敢向你仰面，因為我們的邪惡，積累得高過了我們的頭頂，我們的罪孽上達於天。
| מימי אבתינו אנחנו באשמה גדלה עד היום הזה ובעונתינו נתנו אנחנו מלכינו כהנינו ביד מלכי הארצות בחרב בשבי ובבזה ובבשת פנים כהיום הזה׃ | 7 |
自從我們的祖先時代，直到今日，我們犯了重大的罪孽；為了我們的罪惡，我們連我們的君王司祭，都被交在異地的君王手中，喪身刀下，被俘擄，遭劫，丟臉受辱，就像今日一樣。
| ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת יהוה אלהינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו אלהינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו׃ | 8 |
但是現在，轉瞬之間，上主我們的天主，對我們施了仁慈，留給了我們一些殘存的人，又在聖地給了我們居所；並且我們的天主，還使我們的眼目明亮，在我們為奴隸期中，使我們尚有少許生氣。
| כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו אלהינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית אלהינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם׃ | 9 |
我們原是奴隸，但我們在為奴隸期中，我們的天主沒有離棄我們，反而使我們在波斯王，獲得了寵遇，使我們有了生氣，得以重建天主的殿宇，修廢壚，我們在猶大和耶路撒冷，得了保障。
| ועתה מה נאמר אלהינו אחרי זאת כי עזבנו מצותיך׃ | 10 |
現今，我們的天主! 在這些事後，我們還有什麼可說的呢﹖只能說我們又遺棄了你的誡命，
| אשר צוית ביד עבדיך הנביאים לאמר הארץ אשר אתם באים לרשתה ארץ נדה היא בנדת עמי הארצות בתועבתיהם אשר מלאוה מפה אל פה בטמאתם׃ | 11 |
因你曾藉你的僕人眾先知，吩咐說：『你們要去佔領的地方，因各地異民的卑污行為，成了不潔之地；他們的醜行和罪孽，充滿了那地方的各個角落，
| ועתה בנותיכם אל תתנו לבניהם ובנתיהם אל תשאו לבניכם ולא תדרשו שלמם וטובתם עד עולם למען תחזקו ואכלתם את טוב הארץ והורשתם לבניכם עד עולם׃ | 12 |
所以你們絕不可將你們的女兒嫁給他們的兒子；也不給你們的兒子，他們的女兒為妻，也永不可他們共謀平安和福利：這樣你們才會強盛，才能吃那地方的出產，將這地留給你們的子孫，作為永遠基業」。
| ואחרי כל הבא עלינו במעשינו הרעים ובאשמתנו הגדלה כי אתה אלהינו חשכת למטה מעוננו ונתתה לנו פליטה כזאת׃ | 13 |
為了我們的許多罪行和重大的罪孽，這一切降到了我們身上之後，──我們的天主! 其實你估了我們的罪惡，還給我們留下了這些亡命的人，──
| הנשוב להפר מצותיך ולהתחתן בעמי התעבות האלה הלוא תאנף בנו עד כלה לאין שארית ופליטה׃ | 14 |
我們還敢破壞你的誡命，而同這些不潔的民族聯婚嗎﹖難道還要你向我們發怒，一直將我們完全消滅，不一個遺民或亡命的人嗎﹖
| יהוה אלהי ישראל צדיק אתה כי נשארנו פליטה כהיום הזה הננו לפניך באשמתינו כי אין לעמוד לפניך על זאת׃ | 15 |
上主，以色列的天主! 因你仁慈，才剩下了我們這些亡的人，像今天一樣；看，我們在你面前都帶有罪孽，因此，沒有一個能在你面前站得住。
