< יחזקאל 4 >
ואתה בן אדם קח לך לבנה ונתתה אותה לפניך וחקות עליה עיר את ירושלם׃ | 1 |
Thou also, son of man, take thee a tile, and lay it before thee, and trace upon it a city, even Jerusalem;
ונתתה עליה מצור ובנית עליה דיק ושפכת עליה סללה ונתתה עליה מחנות ושים עליה כרים סביב׃ | 2 |
and lay siege against it, and build forts against it, and cast up a mound against it; set camps also against it, and set battering rams against it round about.
ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר והכינתה את פניך אליה והיתה במצור וצרת עליה אות היא לבית ישראל׃ | 3 |
And take thou unto thee an iron griddle, and set it for a wall of iron between thee and the city; and set thy face toward it, and it shall be besieged, and thou shalt lay siege against it. This shall be a sign to the house of Israel.
ואתה שכב על צדך השמאלי ושמת את עון בית ישראל עליו מספר הימים אשר תשכב עליו תשא את עונם׃ | 4 |
Moreover lie thou upon thy left side, and lay the iniquity of the house of Israel upon it; according to the number of the days that thou shalt lie upon it, thou shalt bear their iniquity.
ואני נתתי לך את שני עונם למספר ימים שלש מאות ותשעים יום ונשאת עון בית ישראל׃ | 5 |
For I have appointed the years of their iniquity to be unto thee a number of days, even three hundred and ninety days; so shalt thou bear the iniquity of the house of Israel.
וכלית את אלה ושכבת על צדך הימוני שנית ונשאת את עון בית יהודה ארבעים יום יום לשנה יום לשנה נתתיו לך׃ | 6 |
And again, when thou hast accomplished these, thou shalt lie on thy right side, and shalt bear the iniquity of the house of Judah; forty days, each day for a year, have I appointed it unto thee.
ואל מצור ירושלם תכין פניך וזרעך חשופה ונבאת עליה׃ | 7 |
And thou shalt set thy face toward the siege of Jerusalem, with thine arm uncovered; and thou shalt prophesy against it.
והנה נתתי עליך עבותים ולא תהפך מצדך אל צדך עד כלותך ימי מצורך׃ | 8 |
And, behold, I lay bands upon thee, and thou shalt not turn thee from one side to another, till thou hast accomplished the days of thy siege.
ואתה קח לך חטין ושערים ופול ועדשים ודחן וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם מספר הימים אשר אתה שוכב על צדך שלש מאות ותשעים יום תאכלנו׃ | 9 |
Take thou also unto thee wheat, and barley, and beans, and lentils, and millet, and spelt, and put them in one vessel, and make thee bread thereof; according to the number of the days that thou shalt lie upon thy side, even three hundred and ninety days, shalt thou eat thereof.
ומאכלך אשר תאכלנו במשקול עשרים שקל ליום מעת עד עת תאכלנו׃ | 10 |
And thy food which thou shalt eat shall be by weight, twenty shekels a day; from time to time shalt thou eat it.
ומים במשורה תשתה ששית ההין מעת עד עת תשתה׃ | 11 |
Thou shalt drink also water by measure, the sixth part of a hin; from time to time shalt thou drink.
ועגת שערים תאכלנה והיא בגללי צאת האדם תעגנה לעיניהם׃ | 12 |
And thou shalt eat it as barley cakes, and thou shalt bake it in their sight with dung that cometh out of man.'
ויאמר יהוה ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים אשר אדיחם שם׃ | 13 |
And the LORD said: 'Even thus shall the children of Israel eat their bread unclean, among the nations whither I will drive them.'
ואמר אהה אדני יהוה הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול׃ | 14 |
Then said I: 'Ah Lord GOD! behold, my soul hath not been polluted; for from my youth up even till now have I not eaten of that which dieth of itself, or is torn of beasts; neither came there abhorred flesh into my mouth.'
ויאמר אלי ראה נתתי לך את צפועי הבקר תחת גללי האדם ועשית את לחמך עליהם׃ | 15 |
Then He said unto me: 'See, I have given thee cow's dung for man's dung, and thou shalt prepare thy bread thereon.'
ויאמר אלי בן אדם הנני שבר מטה לחם בירושלם ואכלו לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו׃ | 16 |
Moreover He said unto me: 'Son of man, behold, I will break the staff of bread in Jerusalem, and they shall eat bread by weight, and with anxiety; and they shall drink water by measure, and in appalment;
למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם׃ | 17 |
that they may want bread and water, and be appalled one with another, and pine away in their iniquity.