יחזקאל 35

1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

And the word of the Lord came to me, saying,

2 בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו׃

Son of man, set your face against mount Seir, and prophesy against it,

3 ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה׃

and say to it, Thus says the Lord God; Behold, I am against you, O mount Seir, and I will stretch out my hand against you, and will make you a waste, and you shall be made desolate.

4 עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה׃

And I will cause desolation in your cities, and you shall be desolate, and you shall know that I am the Lord.

5 יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם בעת עון קץ׃

Because you have been a perpetual enemy, and have laid wait craftily for the house of Israel, with the hand of enemies with a sword, in the time of injustice, at the last:

6 לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך׃

Therefore, as I live, says the Lord God, verily you have sinned even to blood, therefore blood shall pursue you.

7 ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב׃

And I will make mount Seir a waste, and desolate, and I will destroy from off it men and cattle:

8 ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם׃

and I will fill your hills and your valleys with slain men, and in all your plains there shall fall in you men slain with the sword.

9 שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה וידעתם כי אני יהוה׃

I will make you a perpetual desolation, and your cities shall not be inhabited any more: and you shall know that I am the Lord.

10 יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה ויהוה שם היה׃

Because you said, The two nations and the two countries shall be mine, and I shall inherit them; whereas the Lord is there:

11 לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך׃

therefore, [as] I live, says the Lord, I will even deal with you according to your enmity, and I will be made known to you when I shall judge you:

12 וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה לנו נתנו לאכלה׃

and you shall know that I am the Lord. I have heard the voice of your blasphemies, whereas you have said, The desert mountains of Israel are given to us for food;

13 ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי׃

and you have spoken swelling words against me with your mouth: I have heard [them].

14 כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך׃

Thus says the Lord; When all the earth is rejoicing, I will make you desert.

15 כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה׃

You shall be desert, O mount Seir, and all Idumea; and it shall be utterly consumed: and you shall know that I am the Lord their God.