יחזקאל 35

1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

And the word of the Lord came to me, saying,

2 בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו׃

Son of man, set thy face against mount Seir, and prophesy against it,

3 ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה׃

and say to it, Thus saith the Lord God; Behold, I am against thee, O mount Seir, and I will stretch out my hand against thee, and will make thee a waste, and thou shalt be made desolate.

4 עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה׃

And I will cause desolation in thy cities, and thou shalt be desolate, and thou shalt know that I am the Lord.

5 יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם בעת עון קץ׃

Because thou hast been a perpetual enemy, and hast laid wait craftily for the house of Israel, with the hand of enemies with a sword, in the time of injustice, at the last:

6 לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך׃

Therefore, as I live, saith the Lord God, verily thou hast sinned even to blood, therefore blood shall pursue thee.

7 ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב׃

And I will make mount Seir a waste, and desolate, and I will destroy from off it men and cattle:

8 ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם׃

and I will fill thy hills and thy valleys with slain men, and in all thy plains there shall fall in thee men slain with the sword.

9 שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה וידעתם כי אני יהוה׃

I will make thee a perpetual desolation, and thy cities shall not be inhabited any more: and thou shalt know that I am the Lord.

10 יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה ויהוה שם היה׃

Because thou saidst, The two nations and the two countries shall be mine, and I shall inherit them; whereas the Lord is there:

11 לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך׃

therefore, [as] I live, saith the Lord, I will even deal with thee according to thine enmity, and I will be made known to thee when I shall judge thee:

12 וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה לנו נתנו לאכלה׃

and thou shalt know that I am the Lord. I have heard the voice of thy blasphemies, whereas thou hast said, The desert mountains of Israel are given to us for food;

13 ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי׃

and thou hast spoken swelling words against me with thy mouth: I have heard [them].

14 כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך׃

Thus saith the Lord; When all the earth is rejoicing, I will make thee desert.

15 כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה׃

Thou shalt be desert, O mount Seir, and all Idumea; and it shall be utterly consumed: and thou shalt know that I am the Lord their God.