יחזקאל 34

1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

And the word of the Lord came to me, saying,

2 בן אדם הנבא על רועי ישראל הנבא ואמרת אליהם לרעים כה אמר אדני יהוה הוי רעי ישראל אשר היו רעים אותם הלוא הצאן ירעו הרעים׃

Son of man, prophesy against the shepherds of Israel, prophesy, and say to the shepherds, Thus saith the Lord God; O shepherds of Israel, do shepherds feed themselves? do not the shepherds feed the sheep?

3 את החלב תאכלו ואת הצמר תלבשו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו׃

Behold, ye feed on the milk, and clothe yourselves with the wool, and slay the fat: but ye feed not my sheep.

4 את הנחלות לא חזקתם ואת החולה לא רפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת הנדחת לא השבתם ואת האבדת לא בקשתם ובחזקה רדיתם אתם ובפרך׃

The weak one ye have not strengthened, and the sick ye have not cherished, and the bruised ye have not bound up, and the stray one ye have not turned back, and the lost ye have not sought; and the strong ye have wearied with labour.

5 ותפוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל חית השדה ותפוצינה׃

And my sheep were scattered, because there were no shepherds: and they became meat to all the wild beasts of the field.

6 ישגו צאני בכל ההרים ועל כל גבעה רמה ועל כל פני הארץ נפצו צאני ואין דורש ואין מבקש׃

And my sheep were scattered on every mountain, and on every high hill: yea, they were scattered on the face of the earth, and there was none to seek them out, nor to bring them back.

7 לכן רעים שמעו את דבר יהוה׃

Therefore, ye shepherds, hear the word of the Lord.

8 חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען היות צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל חית השדה מאין רעה ולא דרשו רעי את צאני וירעו הרעים אותם ואת צאני לא רעו׃

[As] I live, saith the Lord God, surely because my sheep became a prey, and my sheep became meat to all the wild beasts of the field, because there were no shepherds, and the shepherds sought not out my sheep, and the shepherds fed themselves, but fed not my sheep.

9 לכן הרעים שמעו דבר יהוה׃

For this cause, O shepherds,

10 כה אמר אדני יהוה הנני אל הרעים ודרשתי את צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא תהיין להם לאכלה׃

thus saith the Lord God, Behold, I am against the shepherds; and I will require my sheep at their hands, and will turn them back that they shall not feed my sheep, and the shepherds shall no longer feed them; and I will deliver my sheep out of their mouth, and they shall no longer be meat for them.

11 כי כה אמר אדני יהוה הנני אני ודרשתי את צאני ובקרתים׃

For thus saith the Lord God, Behold, I will seek out my sheep, and will visit them.

12 כבקרת רעה עדרו ביום היותו בתוך צאנו נפרשות כן אבקר את צאני והצלתי אתהם מכל המקומת אשר נפצו שם ביום ענן וערפל׃

As the shepherd seeks his flock, in the day when there is darkness and cloud, in the midst of the sheep that are separated: so will I seek out my sheep, and will bring them back from every place where they were scattered in the day of cloud and darkness.

13 והוצאתים מן העמים וקבצתים מן הארצות והביאתים אל אדמתם ורעיתים אל הרי ישראל באפיקים ובכל מושבי הארץ׃

And I will bring them out from the Gentiles, and will gather them from the countries, and will bring them into their own land, and will feed them upon the mountains of Israel, and in the valleys, and in every inhabited place of the land.

14 במרעה טוב ארעה אתם ובהרי מרום ישראל יהיה נוהם שם תרבצנה בנוה טוב ומרעה שמן תרעינה אל הרי ישראל׃

I will feed them in a good pasture, on a high mountain of Israel: and their folds shall be there, and they shall lie down, and there shall they rest in perfect prosperity, and they shall feed in a fat pasture on the mountains of Israel.

15 אני ארעה צאני ואני ארביצם נאם אדני יהוה׃

I will feed my sheep, and I will cause them to rest; and they shall know that I am the Lord: thus saith the Lord God.

16 את האבדת אבקש ואת הנדחת אשיב ולנשברת אחבש ואת החולה אחזק ואת השמנה ואת החזקה אשמיד ארענה במשפט׃

I will seek that which is lost, and I will recover the stray one, and will bind up that which was broken, and will strengthen the fainting, and will guard the strong, and will feed them with judgment.

17 ואתנה צאני כה אמר אדני יהוה הנני שפט בין שה לשה לאילים ולעתודים׃

And [as for] you, ye sheep, thus saith the Lord God, Behold, I will distinguish between sheep and sheep, [between] rams and he-goats.

18 המעט מכם המרעה הטוב תרעו ויתר מרעיכם תרמסו ברגליכם ומשקע מים תשתו ואת הנותרים ברגליכם תרפשון׃

And [is it] not enough for you that ye fed on the good pasture, that ye trampled with your feet the remnant of your pasture? and [that] ye drank the standing water, [that] ye disturbed the residue with your feet?

19 וצאני מרמס רגליכם תרעינה ומרפש רגליכם תשתינה׃

So my sheep fed on that which ye had trampled with your feet; and they drank the water that had been disturbed by your feet.

20 לכן כה אמר אדני יהוה אליהם הנני אני ושפטתי בין שה בריה ובין שה רזה׃

Therefore thus saith the Lord God; Behold, I will separate between the strong sheep and the weak sheep.

21 יען בצד ובכתף תהדפו ובקרניכם תנגחו כל הנחלות עד אשר הפיצותם אותנה אל החוצה׃

Ye did thrust with your sides and shoulders, and pushed with your horns, and ye cruelly treated all the sick.

22 והושעתי לצאני ולא תהיינה עוד לבז ושפטתי בין שה לשה׃

Therefore I will save my sheep, and they shall not be any more for a prey; and will judge between ram and ram.

23 והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא יהיה להן לרעה׃

And I will raise up one shepherd over them, and he shall tend them, [even] my servant David, and he shall be their shepherd;

24 ואני יהוה אהיה להם לאלהים ועבדי דוד נשיא בתוכם אני יהוה דברתי׃

and I the Lord will be to them a God, and David a prince in the midst of them; I the Lord have spoken it.

25 וכרתי להם ברית שלום והשבתי חיה רעה מן הארץ וישבו במדבר לבטח וישנו ביערים׃

And I will make with David a covenant of peace and I will utterly destroy evil beasts from off the land; and they shall dwell in the wilderness, and sleep in the forests.

26 ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו׃

And I will settle them round about my mountain; and I will give you the rain, the rain of blessing.

27 ונתן עץ השדה את פריו והארץ תתן יבולה והיו על אדמתם לבטח וידעו כי אני יהוה בשברי את מטות עלם והצלתים מיד העבדים בהם׃

And the trees that are in the field shall yield their fruit, and the earth shall yield her strength, and they shall dwell in the confidence of peace on their land, and they shall know that I am the Lord, when I have broken their yoke; and I will deliver them out of the hand of those that enslaved them.

28 ולא יהיו עוד בז לגוים וחית הארץ לא תאכלם וישבו לבטח ואין מחריד׃

And they shall no more be a spoil to the nations, and the wild beasts of the land shall no more at all devour them; and they shall dwell safely, and there shall be none to make them afraid.

29 והקמתי להם מטע לשם ולא יהיו עוד אספי רעב בארץ ולא ישאו עוד כלמת הגוים׃

And I will raise up for them a plant of peace, and they shall no more perish with hunger upon the land, and they shall no more bear the reproach of the nations.

30 וידעו כי אני יהוה אלהיהם אתם והמה עמי בית ישראל נאם אדני יהוה׃

And they shall know that I am the Lord their God, and they my people. O house of Israel, saith the Lord God,

31 ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אני אלהיכם נאם אדני יהוה׃

ye are my sheep, even the sheep of my flock, and I am the Lord your God, saith the Lord God.