יחזקאל 29

1 בשנה העשרית בעשרי בשנים עשר לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃

In the tenth year, in the tenth month, in the twelfth day of the month, the word of Jehovah came to me, saying:

2 בן אדם שים פניך על פרעה מלך מצרים והנבא עליו ועל מצרים כלה׃

Son of man, set thy face against Pharaoh, the king of Egypt, and prophesy against him, and against all Egypt;

3 דבר ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך יאריו אשר אמר לי יארי ואני עשיתני׃

Speak, and say, Thus saith the Lord Jehovah: Behold, I am against thee, Pharaoh, king of Egypt, thou great dragon, that liest in the midst of thy rivers, and sayest, “My river is my own, and I have made it for myself.”

4 ונתתי חחיים בלחייך והדבקתי דגת יאריך בקשקשתיך והעליתיך מתוך יאריך ואת כל דגת יאריך בקשקשתיך תדבק׃

And I will put hooks in thy jaws, and I will cause the fish of thy rivers to cleave to thy scales, and I will draw thee forth from the midst of thy rivers, and all the fish of thy rivers which cleave to thy scales.

5 ונטשתיך המדברה אותך ואת כל דגת יאריך על פני השדה תפול לא תאסף ולא תקבץ לחית הארץ ולעוף השמים נתתיך לאכלה׃

And I will cast thee into the desert, thee and all the fish of thy rivers; thou shalt fall upon the open fields; thou shalt not be brought together, nor gathered; to the beasts of the field and the birds of heaven I have given thee for food.

6 וידעו כל ישבי מצרים כי אני יהוה יען היותם משענת קנה לבית ישראל׃

And all the inhabitants of Egypt shall know that I am Jehovah; because they have been a staff of reed to the house of Israel.

7 בתפשם בך בכפך תרוץ ובקעת להם כל כתף ובהשענם עליך תשבר והעמדת להם כל מתנים׃

When they took hold of thee by thy handle, thou didst break and pierce their whole shoulder; and when they leaned upon thee, thou didst go to pieces, and madest all their loins to shake.

8 לכן כה אמר אדני יהוה הנני מביא עליך חרב והכרתי ממך אדם ובהמה׃

Therefore thus saith the Lord Jehovah: Behold, I will bring a sword upon thee, and cut off man and beast out of thee;

9 והיתה ארץ מצרים לשממה וחרבה וידעו כי אני יהוה יען אמר יאר לי ואני עשיתי׃

and the land of Egypt shall be desolate and waste; and they shall know that I am Jehovah, because he hath said, “The river is mine, and I have made it.”

10 לכן הנני אליך ואל יאריך ונתתי את ארץ מצרים לחרבות חרב שממה ממגדל סונה ועד גבול כוש׃

Therefore, behold, I am against thee, and against thy rivers; and I will make the land of Egypt utterly waste and desolate, from Migdol even to Syene, and to the borders of Ethiopia.

11 לא תעבר בה רגל אדם ורגל בהמה לא תעבר בה ולא תשב ארבעים שנה׃

There shall not pass through it the foot of man, and the foot of beast shall not pass through it, neither shall it be inhabited forty years.

12 ונתתי את ארץ מצרים שממה בתוך ארצות נשמות ועריה בתוך ערים מחרבות תהיין שממה ארבעים שנה והפצתי את מצרים בגוים וזריתים בארצות׃

I will make the land of Egypt desolate amidst the lands that are desolate, and her cities, among the cities that are laid waste, shall be desolate forty years; and I will scatter the Egyptians among the nations, and will disperse them through the countries.

13 כי כה אמר אדני יהוה מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים מן העמים אשר נפצו שמה׃

Yet thus saith the Lord Jehovah: At the end of forty years will I gather the Egyptians from the nations whither they are scattered;

14 ושבתי את שבות מצרים והשבתי אתם ארץ פתרוס על ארץ מכורתם והיו שם ממלכה שפלה׃

and I will bring back the captives of Egypt, and will cause them to return into the land of Pathros, into the land of their origin; and they shall be there a mean kingdom;

15 מן הממלכות תהיה שפלה ולא תתנשא עוד על הגוים והמעטתים לבלתי רדות בגוים׃

it shall be the meanest of all kingdoms; it shall no more exalt itself above the nations; for I will diminish them, that they shall no more rule over the nations.

16 ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון בפנותם אחריהם וידעו כי אני אדני יהוה׃

And it shall be no more the confidence of the house of Israel, bringing to my remembrance their iniquity in looking to them for help; and they shall know that I am the Lord Jehovah.

17 ויהי בעשרים ושבע שנה בראשון באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃

And it came to pass in the twenty-seventh year, in the first month, on the first day of the month, that the word of Jehovah came to me, saying:

18 בן אדם נבוכדראצר מלך בבל העביד את חילו עבדה גדלה אל צר כל ראש מקרח וכל כתף מרוטה ושכר לא היה לו ולחילו מצר על העבדה אשר עבד עליה׃

Son of man, Nebuchadnezzar, the king of Babylon, caused his army to serve a great service against Tyre; every head was made bald, and every shoulder was peeled; yet neither he nor his army had wages from Tyre for the service which he served against it.

19 לכן כה אמר אדני יהוה הנני נתן לנבוכדראצר מלך בבל את ארץ מצרים ונשא המנה ושלל שללה ובזז בזה והיתה שכר לחילו׃

Therefore thus saith the Lord Jehovah: Behold, I will give the land of Egypt to Nebuchadnezzar, the king of Babylon, and he shall take her multitude, and take her spoil, and take her plunder; and it shall be wages for his army.

20 פעלתו אשר עבד בה נתתי לו את ארץ מצרים אשר עשו לי נאם אדני יהוה׃

For his wages for his service I will give him the land of Egypt; for they wrought for me, saith the Lord Jehovah.

21 ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני יהוה׃

In that day will I cause a horn to grow forth to the house of Israel, and I will give thee to open the mouth in the midst of them; and they shall know that I am Jehovah.