יחזקאל 29

1 בשנה העשרית בעשרי בשנים עשר לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃

In the tenth year, in the tenth month, in the twelfth day of the month, the word of Jehovah came to me, saying,

2 בן אדם שים פניך על פרעה מלך מצרים והנבא עליו ועל מצרים כלה׃

Son of man, set thy face against Pharaoh king of Egypt, and prophesy against him, and against all Egypt.

3 דבר ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך יאריו אשר אמר לי יארי ואני עשיתני׃

Speak, and say, Thus says the lord Jehovah: Behold, I am against thee, Pharaoh king of Egypt, the great monster that lies in the midst of his rivers, that has said, My river is my own, and I have made it for myself.

4 ונתתי חחיים בלחייך והדבקתי דגת יאריך בקשקשתיך והעליתיך מתוך יאריך ואת כל דגת יאריך בקשקשתיך תדבק׃

And I will put hooks in thy jaws, and I will cause the fish of thy rivers to stick to thy scales, and I will bring thee up out of the midst of thy rivers, with all the fish of thy rivers which stick to thy scales.

5 ונטשתיך המדברה אותך ואת כל דגת יאריך על פני השדה תפול לא תאסף ולא תקבץ לחית הארץ ולעוף השמים נתתיך לאכלה׃

And I will cast thee forth into the wilderness, thee and all the fish of thy rivers. Thou shall fall upon the open field. Thou shall not be brought together, nor gathered. I have given thee for food to the beasts of the earth and to the birds of the heavens.

6 וידעו כל ישבי מצרים כי אני יהוה יען היותם משענת קנה לבית ישראל׃

And all the inhabitants of Egypt shall know that I am Jehovah, because they have been a staff of reed to the house of Israel.

7 בתפשם בך בכפך תרוץ ובקעת להם כל כתף ובהשענם עליך תשבר והעמדת להם כל מתנים׃

When they took hold of thee by thy hand, thou broke, and tore all their shoulders. And when they leaned upon thee, thou broke, and made all their loins to be at a stand still.

8 לכן כה אמר אדני יהוה הנני מביא עליך חרב והכרתי ממך אדם ובהמה׃

Therefore thus says the lord Jehovah: Behold, I will bring a sword upon thee, and will cut off from thee man and beast.

9 והיתה ארץ מצרים לשממה וחרבה וידעו כי אני יהוה יען אמר יאר לי ואני עשיתי׃

And the land of Egypt shall be a desolation and a waste. And they shall know that I am Jehovah. Because he has said, The river is mine, and I have made it,

10 לכן הנני אליך ואל יאריך ונתתי את ארץ מצרים לחרבות חרב שממה ממגדל סונה ועד גבול כוש׃

therefore, behold, I am against thee, and against thy rivers. And I will make the land of Egypt an utter waste and desolation, from the tower of Seveneh even to the border of Ethiopia.

11 לא תעבר בה רגל אדם ורגל בהמה לא תעבר בה ולא תשב ארבעים שנה׃

No foot of man shall pass through it, nor foot of beast shall pass through it. Neither shall it be inhabited forty years.

12 ונתתי את ארץ מצרים שממה בתוך ארצות נשמות ועריה בתוך ערים מחרבות תהיין שממה ארבעים שנה והפצתי את מצרים בגוים וזריתים בארצות׃

And I will make the land of Egypt a desolation in the midst of the countries that are desolate. And her cities among the cities that are laid waste shall be a desolation forty years. And I will scatter the Egyptians among the nations, and will disperse them through the countries.

13 כי כה אמר אדני יהוה מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים מן העמים אשר נפצו שמה׃

For thus says the lord Jehovah: At the end of forty years I will gather the Egyptians from the peoples where they were scattered,

14 ושבתי את שבות מצרים והשבתי אתם ארץ פתרוס על ארץ מכורתם והיו שם ממלכה שפלה׃

and I will bring back the captivity of Egypt, and will cause them to return into the land of Pathros, into the land of their birth. And they shall be a base kingdom there.

15 מן הממלכות תהיה שפלה ולא תתנשא עוד על הגוים והמעטתים לבלתי רדות בגוים׃

It shall be the basest of the kingdoms, nor shall it lift itself up any more above the nations. And I will diminish them, that they shall no more rule over the nations.

16 ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון בפנותם אחריהם וידעו כי אני אדני יהוה׃

And it shall be no more the confidence of the house of Israel, bringing iniquity to remembrance, when they turn to look after them. And they shall know that I am the lord Jehovah.

17 ויהי בעשרים ושבע שנה בראשון באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃

And it came to pass in the twenty-seventh year, in the first month, in the first day of the month, the word of Jehovah came to me, saying,

18 בן אדם נבוכדראצר מלך בבל העביד את חילו עבדה גדלה אל צר כל ראש מקרח וכל כתף מרוטה ושכר לא היה לו ולחילו מצר על העבדה אשר עבד עליה׃

Son of man, Nebuchadrezzar king of Babylon caused his army to serve a great service against Tyre. Every head was made bald, and every shoulder was worn, yet he had no wages, nor his army, from Tyre, for the service that he had served against it.

19 לכן כה אמר אדני יהוה הנני נתן לנבוכדראצר מלך בבל את ארץ מצרים ונשא המנה ושלל שללה ובזז בזה והיתה שכר לחילו׃

Therefore thus says the lord Jehovah: Behold, I will give the land of Egypt to Nebuchadrezzar king of Babylon, and he shall carry off her multitude, and take her spoil, and take her prey. And it shall be the wages for his army.

20 פעלתו אשר עבד בה נתתי לו את ארץ מצרים אשר עשו לי נאם אדני יהוה׃

I have given him the land of Egypt as his recompense for which he served, because they worked for me, says the lord Jehovah.

21 ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני יהוה׃

In that day I will cause a horn to bud forth to the house of Israel, and I will give thee the opening of the mouth in the midst of them. And they shall know that I am Jehovah.