< יחזקאל 28 >
ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ | 1 |
ヱホバの言われに臨みて言ふ
בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים׃ | 2 |
人の子よツロの君に言ふべし主ヱホバかく言たまふ汝心に高ぶりて言ふ我は神なり神の座に坐りて海の中にありと汝は人にして神にあらず而して神の心のごとき心を懷くなり
הנה חכם אתה מדנאל כל סתום לא עממוך׃ | 3 |
夫汝はダニエルよりも賢かり隱れたる事として汝に明ならざるは无し
בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך׃ | 4 |
汝の智慧と明哲によりて汝富を獲金銀を汝の庫に收め
ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך ויגבה לבבך בחילך׃ | 5 |
汝の大なる智慧と汝の貿易をもて汝の富有を増しその富有のために心に高ぶれり
לכן כה אמר אדני יהוה יען תתך את לבבך כלב אלהים׃ | 6 |
是故に主ヱホバかく言ふ汝神の心のごとき心を懷くに因り
לכן הנני מביא עליך זרים עריצי גוים והריקו חרבותם על יפי חכמתך וחללו יפעתך׃ | 7 |
視よ我異國人を汝に攻きたらしめん是國々の暴き人々なり彼ら劍を拔きて汝が智慧をもて得たるところの美しき者に向ひ汝の美を汚し
לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים׃ | 8 |
汝を穴に投いれん汝は海の中にて殺さるる者のごとき死を遂べし
האמר תאמר אלהים אני לפני הרגך ואתה אדם ולא אל ביד מחלליך׃ | 9 |
汝は人にして神にあらず汝を殺す者の手にあるも尚その己を殺す者の前に我は神なりと言んとするや
מותי ערלים תמות ביד זרים כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃ | 10 |
汝は割禮をうけざる者の死を異國人の手に遂べし我これを言ばなりとヱホバ言たまふ
ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ | 11 |
ヱホバの言我にのぞみて言ふ
בן אדם שא קינה על מלך צור ואמרת לו כה אמר אדני יהוה אתה חותם תכנית מלא חכמה וכליל יפי׃ | 12 |
人の子よツロの王のために哀の詞を述べこれに言べし主ヱホバかく言たまふ汝は全く整へたる者の印智慧の充ち美の極れる者なり
בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו׃ | 13 |
汝神の園エデンに在りき諸の寶石 赤玉 黄玉 金剛石 黄綠玉 葱垳 碧玉 靑玉 紅玉 瑪瑙および金汝を覆へり汝の立らるる日に手鼓と笛汝のために備へらる
את כרוב ממשח הסוכך ונתתיך בהר קדש אלהים היית בתוך אבני אש התהלכת׃ | 14 |
汝は膏そそがれしケルブにして掩ふことを爲り我汝を斯なせしなり汝神の聖山に在り又火の石の間に歩めり
תמים אתה בדרכיך מיום הבראך עד נמצא עולתה בך׃ | 15 |
汝はその立られし日より終に汝の中に惡の見ゆるにいたるまでは其行全かりき
ברב רכלתך מלו תוכך חמס ותחטא ואחללך מהר אלהים ואבדך כרוב הסכך מתוך אבני אש׃ | 16 |
汝の交易の多きがために汝の中には暴逆滿ちて汝罪を犯せり是故に掩ふことを爲ところのケルブよ我神の山より汝を汚し出し火の石の間より汝を滅し去べし
גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך׃ | 17 |
汝その美麗のために心に高ぶり其榮耀のために汝の智慧を汚したれば我汝を地に擲ち汝を王等の前に置て觀物とならしむべし
מרב עוניך בעול רכלתך חללת מקדשיך ואוצא אש מתוכך היא אכלתך ואתנך לאפר על הארץ לעיני כל ראיך׃ | 18 |
汝正しからざる交易をなして犯したる多くの罪を以て汝の聖所を汚したれば我なんぢの中より火を出して汝を燒き凡て汝を見る者の目の前にて汝を地に灰となさん
כל יודעיך בעמים שממו עליך בלהות היית ואינך עד עולם׃ | 19 |
國々の中にて汝を知る者は皆汝に驚かん汝は人の戒懼となり限なく失果てん
ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ | 20 |
ヱホバの言我にのぞみて言ふ
בן אדם שים פניך אל צידון והנבא עליה׃ | 21 |
人の子よ汝の面をシドンに向けこれに向ひて預言し
ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך צידון ונכבדתי בתוכך וידעו כי אני יהוה בעשותי בה שפטים ונקדשתי בה׃ | 22 |
言べし主ヱホバかく言たまふシドンよ視よ我汝の敵となる我汝の中において榮耀を得ん我彼らを鞫き我の聖き事を彼らに顯す時彼ら我のヱホバなるを知ん
ושלחתי בה דבר ודם בחוצותיה ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב וידעו כי אני יהוה׃ | 23 |
われ疫病を是におくりその衢に血あらしめんその四方より是に來るところの劍に殺さるる者その中に仆るべし彼らすなはち我のヱホバなるを知ん
ולא יהיה עוד לבית ישראל סלון ממאיר וקוץ מכאב מכל סביבתם השאטים אותם וידעו כי אני אדני יהוה׃ | 24 |
イスラエルの家にはその周圍にありて之を賤むる者の所より重て惡き荊棘苦き芒薊來ることなし彼らは我の主ヱホバなるを知にいたらん
כה אמר אדני יהוה בקבצי את בית ישראל מן העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם לעיני הגוים וישבו על אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקב׃ | 25 |
主ヱホバかく言ふ我イスラエルの家をその散されたる國々より集めん時彼らに由りて我の聖き事を異國人の目の前にあらはさん彼らはわが僕ヤコブに與へたるその地に住ん
וישבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם וידעו כי אני יהוה אלהיהם׃ | 26 |
彼ら彼處に安然に住み家を建て葡萄園を作らん彼らの周圍にありて彼らを藐視る者を悉く我が鞫かん時彼らは安然に住み我ヱホバの己の神なるを知らん