יחזקאל 28

1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

The word of the LORD came again unto me, saying,

2 בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים׃

Son of man, say unto the prince of Tyre, Thus saith the Lord GOD: Because thine heart is lifted up, and thou hast said, I am a god, I sit in the seat of God, in the midst of the seas; yet thou art man, and not God, though thou didst set thine heart as the heart of God:

3 הנה חכם אתה מדנאל כל סתום לא עממוך׃

behold, thou art wiser than Daniel; there is no secret that they can hide from thee:

4 בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך׃

by thy wisdom and by thine understanding thou hast gotten thee riches, and hast gotten gold and silver into thy treasures:

5 ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך ויגבה לבבך בחילך׃

by thy great wisdom [and] by thy traffic hast thou increased thy riches, and thine heart is lifted up because of thy riches:

6 לכן כה אמר אדני יהוה יען תתך את לבבך כלב אלהים׃

therefore thus saith the Lord GOD: Because thou hast set thine heart as the heart of God;

7 לכן הנני מביא עליך זרים עריצי גוים והריקו חרבותם על יפי חכמתך וחללו יפעתך׃

therefore behold, I will bring strangers upon thee, the terrible of the nations: and they shall draw their swords against the beauty of thy wisdom, and they shall defile thy brightness.

8 לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים׃

They shall bring thee down to the pit; and thou shalt die the deaths of them that are slain, in the heart of the seas.

9 האמר תאמר אלהים אני לפני הרגך ואתה אדם ולא אל ביד מחלליך׃

Wilt thou yet say before him that slayeth thee, I am God? but thou art man, and not God, in the hand of him that woundeth thee.

10 מותי ערלים תמות ביד זרים כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃

Thou shalt die the deaths of the uncircumcised by the hand of strangers: for I have spoken it, saith the Lord GOD.

11 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

Moreover the word of the LORD came unto me, saying,

12 בן אדם שא קינה על מלך צור ואמרת לו כה אמר אדני יהוה אתה חותם תכנית מלא חכמה וכליל יפי׃

Son of man, take up a lamentation for the king of Tyre, and say unto him, Thus saith the Lord GOD: Thou sealest up the sum, full of wisdom, and perfect in beauty.

13 בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו׃

Thou wast in Eden the garden of God; every precious stone was thy covering, the sardius, the topaz, and the diamond, the beryl, the onyx, and the jasper, the sapphire, the emerald, and the carbuncle, and gold: the workmanship of thy tabrets and of thy pipes was in thee; in the day that thou wast created they were prepared.

14 את כרוב ממשח הסוכך ונתתיך בהר קדש אלהים היית בתוך אבני אש התהלכת׃

Thou wast the anointed cherub that covereth: and I set thee, [so that] thou wast upon the holy mountain of God; thou hast walked up and down in the midst of the stones of fire.

15 תמים אתה בדרכיך מיום הבראך עד נמצא עולתה בך׃

Thou wast perfect in thy ways from the day that thou wast created, till unrighteousness was found in thee.

16 ברב רכלתך מלו תוכך חמס ותחטא ואחללך מהר אלהים ואבדך כרוב הסכך מתוך אבני אש׃

By the multitude of they traffic they filled the midst of thee with violence, and thou hast sinned: therefore, have I cast thee as profane out of the mountain of God; and I have destroyed thee, O covering cherub, from the midst of the stones of fire.

17 גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך׃

Thine heart was lifted up because of thy beauty, thou hast corrupted thy wisdom by reason of thy brightness: I have cast thee to the ground, I have laid thee before kings, that they may behold thee.

18 מרב עוניך בעול רכלתך חללת מקדשיך ואוצא אש מתוכך היא אכלתך ואתנך לאפר על הארץ לעיני כל ראיך׃

By the multitude of thine iniquities, in the unrighteousness of thy traffic, thou hast profaned thy sanctuaries; therefore have I brought forth a fire from the midst of thee, it hath devoured thee, and I have turned thee to ashes upon the earth in the sight of all them that behold thee.

19 כל יודעיך בעמים שממו עליך בלהות היית ואינך עד עולם׃

All they that know thee among the peoples shall be astonished at thee: thou art become a terror, and thou shalt never be any more.

20 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

And the word of the LORD came unto me, saying,

21 בן אדם שים פניך אל צידון והנבא עליה׃

Son of man, set thy face toward Zidon, and prophesy against it,

22 ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך צידון ונכבדתי בתוכך וידעו כי אני יהוה בעשותי בה שפטים ונקדשתי בה׃

and say, Thus saith the Lord GOD: Behold, I am against thee, O Zidon; and I will be glorified in the midst of thee: and they shall know that I am the LORD, when I shall have executed judgments in her, and shall be sanctified in her.

23 ושלחתי בה דבר ודם בחוצותיה ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב וידעו כי אני יהוה׃

For I will send into her pestilence and blood in her streets; and the wounded shall fall in the midst of her, with the sword upon her on every side; and they shall know that I am the LORD.

24 ולא יהיה עוד לבית ישראל סלון ממאיר וקוץ מכאב מכל סביבתם השאטים אותם וידעו כי אני אדני יהוה׃

And there shall be no more a pricking brier unto the house of Israel, nor a grieving thorn of any that are round about them, that did despite unto them; and they shall know that I am the Lord GOD.

25 כה אמר אדני יהוה בקבצי את בית ישראל מן העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם לעיני הגוים וישבו על אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקב׃

Thus saith the Lord GOD: When I shall have gathered the house of Israel from the peoples among whom they are scattered, and shall be sanctified in them in the sight of the nations, then shall they dwell in their own land which I gave my servant Jacob.

26 וישבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם וידעו כי אני יהוה אלהיהם׃

And they shall dwell securely therein; yea, they shall build houses, and plant vineyards, and shall dwell securely; when I have executed judgments upon all those that do them despite round about them; and they shall know that I am the LORD their God.