< יחזקאל 28 >
ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ | 1 |
The word of Jehovah came again to me, saying,
בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים׃ | 2 |
Son of man, say to the ruler of Tyre, Thus says the lord Jehovah: Because thy heart is lifted up, and thou have said, I am a god. I sit in the seat of God, in the midst of the seas. Yet thou are man, and not God, though thou did set thy heart as the heart of God.
הנה חכם אתה מדנאל כל סתום לא עממוך׃ | 3 |
Behold, thou are wiser than Daniel. There is no secret that is hidden from thee.
בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך׃ | 4 |
By thy wisdom and by thine understanding thou have gotten thee riches, and have gotten gold and silver into thy treasures.
ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך ויגבה לבבך בחילך׃ | 5 |
By thy great wisdom and by thy traffic thou have increased thy riches. And thy heart is lifted up because of thy riches.
לכן כה אמר אדני יהוה יען תתך את לבבך כלב אלהים׃ | 6 |
Therefore thus says the lord Jehovah: Because thou have set thy heart as the heart of God,
לכן הנני מביא עליך זרים עריצי גוים והריקו חרבותם על יפי חכמתך וחללו יפעתך׃ | 7 |
therefore, behold, I will bring strangers upon thee, the terrible of the nations, and they shall draw their swords against the beauty of thy wisdom, and they shall defile thy brightness.
לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים׃ | 8 |
They shall bring thee down to the pit, and thou shall die the death of those who are slain, in the heart of the seas.
האמר תאמר אלהים אני לפני הרגך ואתה אדם ולא אל ביד מחלליך׃ | 9 |
Will thou yet say before him who slays thee, I am God? But thou are man, and not God, in the hand of him who wounds thee.
מותי ערלים תמות ביד זרים כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃ | 10 |
Thou shall die the death of the uncircumcised by the hand of strangers. For I have spoken it, says the lord Jehovah.
ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ | 11 |
Moreover the word of Jehovah came to me, saying,
בן אדם שא קינה על מלך צור ואמרת לו כה אמר אדני יהוה אתה חותם תכנית מלא חכמה וכליל יפי׃ | 12 |
Son of man, take up a lamentation over the king of Tyre, and say to him, Thus says the lord Jehovah: Thou seal up the sum, full of wisdom, and perfect in beauty.
בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו׃ | 13 |
Thou were in Eden, the garden of God. Every precious stone was thy covering, the sardius, the topaz, and the diamond, the beryl, the onyx, and the jasper, the sapphire, the emerald, and the carbuncle, and gold. The workmanship of thy tambourine and of thy pipes was in thee. In the day that thou were created they were prepared.
את כרוב ממשח הסוכך ונתתיך בהר קדש אלהים היית בתוך אבני אש התהלכת׃ | 14 |
Thou were the anointed cherub who covers. And I set thee, so that thou were upon the holy mountain of God. Thou have walked up and down in the midst of the stones of fire.
תמים אתה בדרכיך מיום הבראך עד נמצא עולתה בך׃ | 15 |
Thou were perfect in thy ways from the day that thou were created, till unrighteousness was found in thee.
ברב רכלתך מלו תוכך חמס ותחטא ואחללך מהר אלהים ואבדך כרוב הסכך מתוך אבני אש׃ | 16 |
By the abundance of thy commerce they filled the midst of thee with violence, and thou have sinned. Therefore I have cast thee out of the mountain of God as profane, and I have destroyed thee, O covering cherub, from the midst of the stones of fire.
גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך׃ | 17 |
Thy heart was lifted up because of thy beauty. Thou have corrupted thy wisdom because of thy brightness. I have cast thee to the ground. I have laid thee before kings, that they may behold thee.
מרב עוניך בעול רכלתך חללת מקדשיך ואוצא אש מתוכך היא אכלתך ואתנך לאפר על הארץ לעיני כל ראיך׃ | 18 |
By the multitude of thine iniquities, in the unrighteousness of thy commerce, thou have profaned thy sanctuaries. Therefore I have brought forth a fire from the midst of thee. It has devoured thee, and I have turned thee to ashes upon the earth in the sight of all those who behold thee.
כל יודעיך בעמים שממו עליך בלהות היית ואינך עד עולם׃ | 19 |
All those who know thee among the peoples shall be astonished at thee. Thou have become a horror, and thou shall nevermore have any being.
ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ | 20 |
And the word of Jehovah came to me, saying,
בן אדם שים פניך אל צידון והנבא עליה׃ | 21 |
Son of man, set thy face toward Sidon, and prophesy against it,
ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך צידון ונכבדתי בתוכך וידעו כי אני יהוה בעשותי בה שפטים ונקדשתי בה׃ | 22 |
and say, Thus says the lord Jehovah: Behold, I am against thee, O Sidon. And I will be glorified in the midst of thee. And they shall know that I am Jehovah, when I shall have executed judgments in her, and shall be sanctified in her.
ושלחתי בה דבר ודם בחוצותיה ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב וידעו כי אני יהוה׃ | 23 |
For I will send pestilence into her, and blood into her streets. And the wounded shall fall in the midst of her, with the sword upon her on every side. And they shall know that I am Jehovah.
ולא יהיה עוד לבית ישראל סלון ממאיר וקוץ מכאב מכל סביבתם השאטים אותם וידעו כי אני אדני יהוה׃ | 24 |
And there shall no more be a pricking brier to the house of Israel, nor a hurting thorn of any who are round about them, who did spite to them. And they shall know that I am the lord Jehovah.
כה אמר אדני יהוה בקבצי את בית ישראל מן העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם לעיני הגוים וישבו על אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקב׃ | 25 |
Thus says the lord Jehovah: When I shall have gathered the house of Israel from the peoples among whom they are scattered, and shall be sanctified in them in the sight of the nations, then they shall dwell in their own land which I gave to my servant Jacob.
וישבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם וידעו כי אני יהוה אלהיהם׃ | 26 |
And they shall dwell securely therein. Yea, they shall build houses, and plant vineyards, and shall dwell securely, when I have executed judgments upon all those who do them spite round about them. And they shall know that I am Jehovah their God.