ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ | 1 |
ואתה בן אדם שא על צר קינה׃ | 2 |
ואמרת לצור הישבתי על מבואת ים רכלת העמים אל איים רבים כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי׃ | 3 |
בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך׃ | 4 |
ברושים משניר בנו לך את כל לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך׃ | 5 |
אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו שן בת אשרים מאיי כתים׃ | 6 |
שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך׃ | 7 |
ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך׃ | 8 |
זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך׃ | 9 |
פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו בך המה נתנו הדרך׃ | 10 |
בני ארוד וחילך על חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על חומותיך סביב המה כללו יפיך׃ | 11 |
תרשיש סחרתך מרב כל הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך׃ | 12 |
יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך׃ | 13 |
מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך׃ | 14 |
בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן והובנים השיבו אשכרך׃ | 15 |
ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד נתנו בעזבוניך׃ | 16 |
יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך׃ | 17 |
דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל הון ביין חלבון וצמר צחר׃ | 18 |
ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו ברזל עשות קדה וקנה במערבך היה׃ | 19 |
דדן רכלתך בבגדי חפש לרכבה׃ | 20 |
ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילים ועתודים בם סחריך׃ | 21 |
רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך׃ | 22 |
חרן וכנה ועדן רכלי שבא אשור כלמד רכלתך׃ | 23 |
המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך׃ | 24 |
אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים׃ | 25 |
במים רבים הביאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים׃ | 26 |
הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך׃ | 27 |
לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות׃ | 28 |
וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חבלי הים אל הארץ יעמדו׃ | 29 |
והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו׃ | 30 |
והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר נפש מספד מר׃ | 31 |
ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים׃ | 32 |
בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ׃ | 33 |
עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו׃ | 34 |
כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים׃ | 35 |
סחרים בעמים שרקו עליך בלהות היית ואינך עד עולם׃ | 36 |