יחזקאל 24

1 ויהי דבר יהוה אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר׃

九年十月十日，上主的話傳給我說：「

2 בן אדם כתוב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם בעצם היום הזה׃

人子，你要記下今天的日期，就是在今天這一日，巴比倫王開始圍困耶路撒冷。

3 ומשל אל בית המרי משל ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה שפת הסיר שפת וגם יצק בו מים׃

你要向叛逆的家族講一個寓言，給他們說：吾主上主這樣說：你要安放一口鍋，安好後，裏面倒上水，

4 אסף נתחיה אליה כל נתח טוב ירך וכתף מבחר עצמים מלא׃

把肉塊、後腿和肩上的好肉放到鍋裏，用最好的骨頭填滿，

5 מבחר הצאן לקוח וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה גם בשלו עצמיה בתוכה׃

再放上最好的羊肉，然後在鍋下堆起木柴，烹煮肉塊，連其中的骨頭也煮爛。

6 לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לא נפל עליה גורל׃

因此吾主上主這樣說：負血債的城，有銹而銹不退的鍋，是有禍的! 從鍋中一塊一塊地取出來，不必拈鬮。

7 כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר׃

因為在其中所流的血，是流在光滑的石崖上，而沒有流在土中，用塵土掩蓋；

8 להעלות חמה לנקם נקם נתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות׃

為的是激起我的憤怒，施行報復，所以我也使她的血流在光滑的石頭上，不得掩蓋。

9 לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם אני אגדיל המדורה׃

因此吾主上主這樣說：負血債的城是有禍的! 我要親自使火堆擴大。

10 הרבה העצים הדלק האש התם הבשר והרקח המרקחה והעצמות יחרו׃

你再加添木柴，點上火，把肉塊煮化，把湯熬乾，把骨頭烤焦；

11 והעמידה על גחליה רקה למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה תתם חלאתה׃

然後把空鍋放在火炭上燒熱，把銅燒紅，把其中的污穢燒淨，把鍋銹燒盡。

12 תאנים הלאת ולא תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה׃

但因鍋銹過多，雖用盡氣力，火也燒不掉。

13 בטמאתך זמה יען טהרתיך ולא טהרת מטמאתך לא תטהרי עוד עד הניחי את חמתי בך׃

這就是你淫行的污穢，我原設法使你潔淨，你卻不願意潔淨；那麼，直到我在你身上來洩盡我的憤怒，你的污穢得不到潔淨。

14 אני יהוה דברתי באה ועשיתי לא אפרע ולא אחוס ולא אנחם כדרכיך וכעלילותיך שפטוך נאם אדני יהוה׃

我上主言出必行，決不退縮，決不憐恤，決不翻悔。我必照你的行徑，照你的行為審判你──吾主上主的斷語。」

15 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

上主的話傳給我說：「

16 בן אדם הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך׃

人子，看，我要把你眼中所喜悅的猝然奪去，但你不可哀悼，不可哭泣，不可流淚，

17 האנק דם מתים אבל לא תעשה פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם ולחם אנשים לא תאכל׃

只可默默歎息，卻不可哀悼死者。頭上仍纏著頭巾，腳上仍穿著鞋，不可遮蓋鬍鬚，也不可吃喪食。」

18 ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב ואעש בבקר כאשר צויתי׃

早晨我向百姓講了這事，晚上我的妻子便死了；次日早晨我便照吩咐給我的作了。

19 ויאמרו אלי העם הלא תגיד לנו מה אלה לנו כי אתה עשה׃

百姓問我說：「你能不能告訴我們：你這樣作對我們有什麼意思﹖」

20 ואמר אליהם דבר יהוה היה אלי לאמר׃

我回答他們說：「上主的話傳給我說：

21 אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו׃

你要告訴以色列家族：吾主上主這樣說：看，我要把我的聖所，即你們所誇耀的勢力，眼目所喜愛，心靈所繫戀的地方，加以褻瀆，你們所遺留下的子女要死於刀下。

22 ועשיתם כאשר עשיתי על שפם לא תעטו ולחם אנשים לא תאכלו׃

那時你們要作我所作的：不遮蓋你們的鬍鬚，不吃喪食，

23 ופארכם על ראשיכם ונעליכם ברגליכם לא תספדו ולא תבכו ונמקתם בעונתיכם ונהמתם איש אל אחיו׃

你們的頭仍纏著頭巾，腳仍穿著鞋，不舉哀，不哭泣，但因你們的罪惡而消沉，而彼此傷歎。

24 והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר עשה תעשו בבאה וידעתם כי אני אדני יהוה׃

厄則克耳為你們是一個預兆：當那事來到時，你們要照他所作的去作。那時你們必承認我是上主。」「

25 ואתה בן אדם הלוא ביום קחתי מהם את מעזם משוש תפארתם את מחמד עיניהם ואת משא נפשם בניהם ובנותיהם׃

人子，在我從他們中取去他們的堡壘，即他們所誇耀的喜樂，眼目所喜愛，心靈所繫戀的子女的那一天，

26 ביום ההוא יבוא הפליט אליך להשמעות אזנים׃

那天必有一個逃難的來到你這裏，報告你這消息。

27 ביום ההוא יפתח פיך את הפליט ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם למופת וידעו כי אני יהוה׃

在那一天你要向那逃難的開口說話，不再作啞吧。這樣，你為他們是一個預兆，那時他們將承認我是上主。」