יחזקאל 22

1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

And the word of the Lord came to me, saying,

2 ואתה בן אדם התשפט התשפט את עיר הדמים והודעתה את כל תועבותיה׃

And thou, son of man, wilt thou judge the bloody city? yea, declare thou to her all her iniquities.

3 ואמרת כה אמר אדני יהוה עיר שפכת דם בתוכה לבוא עתה ועשתה גלולים עליה לטמאה׃

And thou shalt say, Thus saith the Lord God: O city that sheds blood in the midst of her, so that her time should come, and that forms devices against herself, to defile herself;

4 בדמך אשר שפכת אשמת ובגלוליך אשר עשית טמאת ותקריבי ימיך ותבוא עד שנותיך על כן נתתיך חרפה לגוים וקלסה לכל הארצות׃

in their blood which thou hast shed, thou hast transgressed; and in thy devices which thou hast formed, thou hast polluted thyself; and thou hast brought nigh thy days, and hast brought on the time of thy years: therefore have I made thee a reproach to the Gentiles, and a mockery to all the countries,

5 הקרבות והרחקות ממך יתקלסו בך טמאת השם רבת המהומה׃

to those near thee, and to those far distant from thee; and they shall mock thee, [thou that art] notoriously unclean, and abundant in iniquities.

6 הנה נשיאי ישראל איש לזרעו היו בך למען שפך דם׃

Behold, the princes of the house of Israel have conspired in thee each one with his kindred, that they might shed blood.

7 אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך׃

In thee they have reviled father and mother; and in thee they have behaved unjustly toward the stranger: they have oppressed the orphan and widow.

8 קדשי בזית ואת שבתתי חללת׃

And they have set at nought my holy things, and in thee they have profaned my sabbaths.

9 אנשי רכיל היו בך למען שפך דם ואל ההרים אכלו בך זמה עשו בתוכך׃

[There are] robbers in thee, to shed blood in thee; and in thee they have eaten upon the mountains: they have wrought ungodliness in the midst of thee.

10 ערות אב גלה בך טמאת הנדה ענו בך׃

In thee they have uncovered the father's shame; and in thee they have humbled her that was set apart for uncleanness.

11 ואיש את אשת רעהו עשה תועבה ואיש את כלתו טמא בזמה ואיש את אחתו בת אביו ענה בך׃

They have dealt unlawfully each one with his neighbor's wife; and each one in ungodliness has defiled his daughter-in-law: and in thee they have humbled each one his sister, the daughter of his father.

12 שחד לקחו בך למען שפך דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה׃

In thee they have received gifts to shed blood; they have received in thee interest and usurious increase; and by oppression thou hast brought thy wickedness to the full, and hast forgotten me, saith the Lord.

13 והנה הכיתי כפי אל בצעך אשר עשית ועל דמך אשר היו בתוכך׃

And if I shall smite my hand at [thine iniquities] which thou hast accomplished, which thou hast wrought, and at thy blood that has been shed in the midst of thee,

14 היעמד לבך אם תחזקנה ידיך לימים אשר אני עשה אותך אני יהוה דברתי ועשיתי׃

shall thy heart endure? shall thine hands be strong in the days which I bring upon thee? I the Lord have spoken, and will do [it].

15 והפיצותי אותך בגוים וזריתיך בארצות והתמתי טמאתך ממך׃

And I will scatter thee among the nations, and disperse thee in the countries, and thy uncleanness shall be removed out of thee.

16 ונחלת בך לעיני גוים וידעת כי אני יהוה׃

And I will give heritages in thee in the sight of the nations, and ye shall know that I am the Lord.

17 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

And the word of the Lord came to me, saying,

18 בן אדם היו לי בית ישראל לסוג כלם נחשת ובדיל וברזל ועופרת בתוך כור סגים כסף היו׃

Son of man, behold, the house of Israel are all become to me [as it were] mixed with brass, and iron, and tin, and lead; they are mixed up in the midst of the silver.

19 לכן כה אמר אדני יהוה יען היות כלכם לסגים לכן הנני קבץ אתכם אל תוך ירושלם׃

Therefore say, Thus saith the Lord God; Because ye have become one mixture, therefore I will gather you into the midst of Jerusalem.

20 קבצת כסף ונחשת וברזל ועופרת ובדיל אל תוך כור לפחת עליו אש להנתיך כן אקבץ באפי ובחמתי והנחתי והתכתי אתכם׃

As silver, and brass, and iron, and tin, and lead, are gathered into the midst of the furnace, to blow fire into it, that they may be melted: so will I take [you] in my wrath, and I will gather and melt you.

21 וכנסתי אתכם ונפחתי עליכם באש עברתי ונתכתם בתוכה׃

And I will blow upon you in the fire of my wrath, and ye shall be melted in the midst thereof.

22 כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו בתוכה וידעתם כי אני יהוה שפכתי חמתי עליכם׃

As silver is melted in the midst of a furnace, so shall ye be melted in the midst thereof; and ye shall know that I the Lord have poured out my wrath upon you.

23 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

And the word of the Lord came to me, saying,

24 בן אדם אמר לה את ארץ לא מטהרה היא לא גשמה ביום זעם׃

Son of man, say to her, Thou art the land that is not rained upon, neither has rain come upon thee in the day of wrath;

25 קשר נביאיה בתוכה כארי שואג טרף טרף נפש אכלו חסן ויקר יקחו אלמנותיה הרבו בתוכה׃

whose princes in the midst of her are as roaring lions seizing prey, devouring souls by oppression, and taking bribes; and thy widows are multiplied in the midst of thee.

26 כהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי בין קדש לחל לא הבדילו ובין הטמא לטהור לא הודיעו ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם׃

Her priests also have set at nought my law, and profaned my holy things: they have not distinguished between the holy and profane, nor have they distinguished between the unclean and the clean, and have hid their eyes from my sabbaths, and I was profaned in the midst of them.

27 שריה בקרבה כזאבים טרפי טרף לשפך דם לאבד נפשות למען בצע בצע׃

Her princes in the midst of her are as wolves ravening to shed blood, that they may get dishonest gain.

28 ונביאיה טחו להם תפל חזים שוא וקסמים להם כזב אמרים כה אמר אדני יהוה ויהוה לא דבר׃

And her prophets that daub them shall fall, that see vanities, that prophesy falsehoods, saying, Thus saith the Lord, when the Lord has not spoken.

29 עם הארץ עשקו עשק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת הגר עשקו בלא משפט׃

That sorely oppress the people of the land with injustice, and commit robbery; oppressing the poor and needy, and not dealing justly with the stranger.

30 ואבקש מהם איש גדר גדר ועמד בפרץ לפני בעד הארץ לבלתי שחתה ולא מצאתי׃

And I sought from among them a man behaving uprightly, and standing before me perfectly in the time of wrath, so that I should not utterly destroy her: but I found [him] not.

31 ואשפך עליהם זעמי באש עברתי כליתים דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה׃

So I have poured out my wrath upon her in the fury of mine anger, to accomplish [it]. I have recompensed their ways on their own heads, saith the Lord God.