יחזקאל 21

1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

And the word of the LORD came to me, saying,

2 בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל׃

Son of man, set your face toward Jerusalem, and drop your word toward the holy places, and prophesy against the land of Israel,

3 ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע׃

And say to the land of Israel, Thus says the LORD; Behold, I am against you, and will draw forth my sword out of his sheath, and will cut off from you the righteous and the wicked.

4 יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר מנגב צפון׃

Seeing then that I will cut off from you the righteous and the wicked, therefore shall my sword go forth out of his sheath against all flesh from the south to the north:

5 וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד׃

That all flesh may know that I the LORD have drawn forth my sword out of his sheath: it shall not return any more.

6 ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם׃

Sigh therefore, you son of man, with the breaking of your loins; and with bitterness sigh before their eyes.

7 והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה׃

And it shall be, when they say to you, Why sigh you? that you shall answer, For the tidings; because it comes: and every heart shall melt, and all hands shall be feeble, and every spirit shall faint, and all knees shall be weak as water: behold, it comes, and shall be brought to pass, says the Lord GOD.

8 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

Again the word of the LORD came to me, saying,

9 בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה׃

Son of man, prophesy, and say, Thus says the LORD; Say, A sword, a sword is sharpened, and also furbished:

10 למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ׃

It is sharpened to make a sore slaughter; it is furbished that it may glitter: should we then make mirth? it scorns the rod of my son, as every tree.

11 ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג׃

And he has given it to be furbished, that it may be handled: this sword is sharpened, and it is furbished, to give it into the hand of the slayer.

12 זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך׃

Cry and howl, son of man: for it shall be on my people, it shall be on all the princes of Israel: terrors by reason of the sword shall be on my people: smite therefore on your thigh.

13 כי בחן ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה׃

Because it is a trial, and what if the sword scorn even the rod? it shall be no more, says the Lord GOD.

14 ואתה בן אדם הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול החדרת להם׃

You therefore, son of man, prophesy, and smite your hands together, and let the sword be doubled the third time, the sword of the slain: it is the sword of the great men that are slain, which enters into their privy chambers.

15 למען למוג לב והרבה המכשלים על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח׃

I have set the point of the sword against all their gates, that their heart may faint, and their ruins be multiplied: ah! it is made bright, it is wrapped up for the slaughter.

16 התאחדי הימיני השימי השמילי אנה פניך מעדות׃

Go you one way or other, either on the right hand, or on the left, wherever your face is set.

17 וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי אני יהוה דברתי׃

I will also smite my hands together, and I will cause my fury to rest: I the LORD have said it.

18 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

The word of the LORD came to me again, saying,

19 ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך עיר ברא׃

Also, you son of man, appoint you two ways, that the sword of the king of Babylon may come: both two shall come forth out of one land: and choose you a place, choose it at the head of the way to the city.

20 דרך תשים לבוא חרב את רבת בני עמון ואת יהודה בירושלם בצורה׃

Appoint a way, that the sword may come to Rabbath of the Ammonites, and to Judah in Jerusalem the defended.

21 כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד׃

For the king of Babylon stood at the parting of the way, at the head of the two ways, to use divination: he made his arrows bright, he consulted with images, he looked in the liver.

22 בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה לשום כרים על שערים לשפך סללה לבנות דיק׃

At his right hand was the divination for Jerusalem, to appoint captains, to open the mouth in the slaughter, to lift up the voice with shouting, to appoint battering rams against the gates, to cast a mount, and to build a fort.

23 והיה להם כקסום שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש׃

And it shall be to them as a false divination in their sight, to them that have sworn oaths: but he will call to remembrance the iniquity, that they may be taken.

24 לכן כה אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם יען הזכרכם בכף תתפשו׃

Therefore thus says the Lord GOD; Because you have made your iniquity to be remembered, in that your transgressions are discovered, so that in all your doings your sins do appear; because, I say, that you are come to remembrance, you shall be taken with the hand.

25 ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ׃

And you, profane wicked prince of Israel, whose day is come, when iniquity shall have an end,

26 כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבה השפיל׃

Thus says the Lord GOD; Remove the diadem, and take off the crown: this shall not be the same: exalt him that is low, and abase him that is high.

27 עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו׃

I will overturn, overturn, overturn, it: and it shall be no more, until he come whose right it is; and I will give it him.

28 ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק׃

And you, son of man, prophesy and say, Thus says the Lord GOD concerning the Ammonites, and concerning their reproach; even say you, The sword, the sword is drawn: for the slaughter it is furbished, to consume because of the glittering:

29 בחזות לך שוא בקסם לך כזב לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ׃

Whiles they see vanity to you, whiles they divine a lie to you, to bring you on the necks of them that are slain, of the wicked, whose day is come, when their iniquity shall have an end.

30 השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך׃

Shall I cause it to return into his sheath? I will judge you in the place where you were created, in the land of your nativity.

31 ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית׃

And I will pour out my indignation on you, I will blow against you in the fire of my wrath, and deliver you into the hand of brutish men, and skillful to destroy.

32 לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי׃

You shall be for fuel to the fire; your blood shall be in the middle of the land; you shall be no more remembered: for I the LORD have spoken it.