יחזקאל 2

1 ויאמר אלי בן אדם עמד על רגליך ואדבר אתך׃

Ele me disse: “Filho do homem, fique de pé, e eu falarei com você”.

2 ותבא בי רוח כאשר דבר אלי ותעמדני על רגלי ואשמע את מדבר אלי׃

O Espírito entrou em mim quando falou comigo, e me pôs em pé; e eu ouvi aquele que falou comigo.

3 ויאמר אלי בן אדם שולח אני אותך אל בני ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי המה ואבותם פשעו בי עד עצם היום הזה׃

Ele me disse: “Filho do homem, eu te envio aos filhos de Israel, a uma nação de rebeldes que se rebelaram contra mim”. Eles e seus pais transgrediram contra mim até os dias atuais.

4 והבנים קשי פנים וחזקי לב אני שולח אותך אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה׃

As crianças são impudentes e duras de coração. Eu os envio a eles e vocês lhes dirão: 'Isto é o que o Senhor Javé diz'.

5 והמה אם ישמעו ואם יחדלו כי בית מרי המה וידעו כי נביא היה בתוכם׃

Eles, quer ouçam, quer se recusem - por serem uma casa rebelde - saberão que houve um profeta entre eles.

6 ואתה בן אדם אל תירא מהם ומדבריהם אל תירא כי סרבים וסלונים אותך ואל עקרבים אתה יושב מדבריהם אל תירא ומפניהם אל תחת כי בית מרי המה׃

Tu, filho do homem, não tenhas medo deles, nem tenhas medo das suas palavras, embora briers e thorns estejam contigo, e habites entre escorpiões. Não tenha medo de suas palavras, nem se assuste com sua aparência, apesar de serem uma casa rebelde.

7 ודברת את דברי אליהם אם ישמעו ואם יחדלו כי מרי המה׃

Dir-lhes-eis minhas palavras, quer ouçam quer recusem, pois eles são os mais rebeldes.

8 ואתה בן אדם שמע את אשר אני מדבר אליך אל תהי מרי כבית המרי פצה פיך ואכל את אשר אני נתן אליך׃

Mas você, filho do homem, ouça o que eu lhe digo. Não seja rebelde como aquela casa rebelde. Abra sua boca, e coma o que eu lhe dou”.

9 ואראה והנה יד שלוחה אלי והנה בו מגלת ספר׃

Quando olhei, eis que uma mão estava estendida para mim; e eis que um pergaminho de um livro estava nele.

10 ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קנים והגה והי׃

Ele o espalhou diante de mim. Estava escrito dentro e fora; e nele estavam escritas lamentações, luto e infortúnios.