יחזקאל 2

1 ויאמר אלי בן אדם עמד על רגליך ואדבר אתך׃

He said to me, “Son of man, stand on your feet, and I will speak with you.”

2 ותבא בי רוח כאשר דבר אלי ותעמדני על רגלי ואשמע את מדבר אלי׃

The Spirit entered into me when he spoke to me, and set me on my feet; and I heard him who spoke to me.

3 ויאמר אלי בן אדם שולח אני אותך אל בני ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי המה ואבותם פשעו בי עד עצם היום הזה׃

He said to me, “Son of man, I send you to the children of Israel, to a nation of rebels who have rebelled against me. They and their fathers have transgressed against me even to this very day.

4 והבנים קשי פנים וחזקי לב אני שולח אותך אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה׃

The children are impudent and stiff-hearted. I am sending you to them, and you shall tell them, ‘This is what the Lord GOD says.’

5 והמה אם ישמעו ואם יחדלו כי בית מרי המה וידעו כי נביא היה בתוכם׃

They, whether they will hear, or whether they will refuse—for they are a rebellious house—yet they will know that there has been a prophet among them.

6 ואתה בן אדם אל תירא מהם ומדבריהם אל תירא כי סרבים וסלונים אותך ואל עקרבים אתה יושב מדבריהם אל תירא ומפניהם אל תחת כי בית מרי המה׃

You, son of man, don’t be afraid of them, neither be afraid of their words, though briers and thorns are with you, and you dwell among scorpions. Don’t be afraid of their words, nor be dismayed at their looks, though they are a rebellious house.

7 ודברת את דברי אליהם אם ישמעו ואם יחדלו כי מרי המה׃

You shall speak my words to them, whether they will hear or whether they will refuse; for they are most rebellious.

8 ואתה בן אדם שמע את אשר אני מדבר אליך אל תהי מרי כבית המרי פצה פיך ואכל את אשר אני נתן אליך׃

But you, son of man, hear what I tell you. Don’t be rebellious like that rebellious house. Open your mouth, and eat that which I give you.”

9 ואראה והנה יד שלוחה אלי והנה בו מגלת ספר׃

When I looked, behold, a hand was stretched out to me; and behold, a scroll of a book was in it.

10 ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קנים והגה והי׃

He spread it before me. It was written within and without; and lamentations, mourning, and woe were written in it.