יחזקאל 2

1 ויאמר אלי בן אדם עמד על רגליך ואדבר אתך׃

And he said to me, Son of man, stand upon thy feet, and I will speak to thee.

2 ותבא בי רוח כאשר דבר אלי ותעמדני על רגלי ואשמע את מדבר אלי׃

And the spirit entered into me when he spoke to me, and set me upon my feet, that I heard him that spoke to me.

3 ויאמר אלי בן אדם שולח אני אותך אל בני ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי המה ואבותם פשעו בי עד עצם היום הזה׃

And he said to me, Son of man, I send thee to the children of Israel, to a rebellious nation that hath rebelled against me: they and their fathers have transgressed against me: [even] to this very day.

4 והבנים קשי פנים וחזקי לב אני שולח אותך אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה׃

For [they are] impudent children and obstinate in heart. I send thee to them; and thou shalt say to them, Thus saith the Lord GOD.

5 והמה אם ישמעו ואם יחדלו כי בית מרי המה וידעו כי נביא היה בתוכם׃

And they, whether they will hear, or whether they will forbear, (for they [are] a rebellious house, ) yet shall know that there hath been a prophet among them.

6 ואתה בן אדם אל תירא מהם ומדבריהם אל תירא כי סרבים וסלונים אותך ואל עקרבים אתה יושב מדבריהם אל תירא ומפניהם אל תחת כי בית מרי המה׃

And thou, son of man, be not afraid of them, neither be afraid of their words, though briers and thorns [are] with thee, and thou dost dwell among scorpions: be not afraid of their words, nor be dismayed at their looks, though they [are] a rebellious house.

7 ודברת את דברי אליהם אם ישמעו ואם יחדלו כי מרי המה׃

And thou shalt speak my words to them, whether they will hear, or whether they will forbear: for they [are] most rebellious.

8 ואתה בן אדם שמע את אשר אני מדבר אליך אל תהי מרי כבית המרי פצה פיך ואכל את אשר אני נתן אליך׃

But thou, son of man, hear what I say to thee; Be not thou rebellious like that rebellious house: open thy mouth, and eat that which I give thee.

9 ואראה והנה יד שלוחה אלי והנה בו מגלת ספר׃

And when I looked, behold, a hand [was] sent to me; and lo, a roll of a book [was] in it;

10 ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קנים והגה והי׃

And he spread it before me: and it [was] written within and without: and [there was] written in it lamentations, and mourning, and woe.