< יחזקאל 2 >
ויאמר אלי בן אדם עמד על רגליך ואדבר אתך׃ | 1 |
He said to me, “Son of man, stand up on your feet; then I will speak to you.”
ותבא בי רוח כאשר דבר אלי ותעמדני על רגלי ואשמע את מדבר אלי׃ | 2 |
Then, as he spoke to me, the Spirit entered into me and set me on my feet, and I heard him speaking to me.
ויאמר אלי בן אדם שולח אני אותך אל בני ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי המה ואבותם פשעו בי עד עצם היום הזה׃ | 3 |
He said to me, “Son of man, I am sending you to the people of Israel, to rebellious nations that have rebelled against me—both they and their ancestors have sinned against me up to this very day!
והבנים קשי פנים וחזקי לב אני שולח אותך אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה׃ | 4 |
Their descendants have stubborn faces and hard hearts. I am sending you to them, and you will say to them, 'This is what the Lord Yahweh says.'
והמה אם ישמעו ואם יחדלו כי בית מרי המה וידעו כי נביא היה בתוכם׃ | 5 |
Either they will listen or they will not listen. They are a rebellious house, but they will at least know that a prophet has been among them.
ואתה בן אדם אל תירא מהם ומדבריהם אל תירא כי סרבים וסלונים אותך ואל עקרבים אתה יושב מדבריהם אל תירא ומפניהם אל תחת כי בית מרי המה׃ | 6 |
You, son of man, do not be afraid of them or their words. Do not be afraid, although you are with briers and thorns and although you live with scorpions. Do not fear their words or be dismayed by their faces, since they are a rebellious house.
ודברת את דברי אליהם אם ישמעו ואם יחדלו כי מרי המה׃ | 7 |
But you will speak my words to them, whether they listen or not, because they are most rebellious.
ואתה בן אדם שמע את אשר אני מדבר אליך אל תהי מרי כבית המרי פצה פיך ואכל את אשר אני נתן אליך׃ | 8 |
But you, son of man, listen to what I am saying to you. Do not be rebellious like that rebellious house. Open your mouth and eat what I am about to give to you!”
ואראה והנה יד שלוחה אלי והנה בו מגלת ספר׃ | 9 |
Then I looked, and a hand was extended out to me; in it was a written scroll.
ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קנים והגה והי׃ | 10 |
He spread it out before me; it had been written on both its front and back, and written on it were lamentations, mourning, and woe.