ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל׃ | 1 |
ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה׃ | 2 |
ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל׃ | 3 |
וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים׃ | 4 |
ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו׃ | 5 |
ויתהלך בתוך אריות כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל׃ | 6 |
וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו׃ | 7 |
ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש׃ | 8 |
ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל׃ | 9 |
אמך כגפן בדמך על מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים׃ | 10 |
ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו׃ | 11 |
ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו׃ | 12 |
ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא׃ | 13 |
ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה׃ | 14 |