< יחזקאל 19 >
ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל׃ | 1 |
Y tú levanta esta endecha sobre los príncipes de Israel.
ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה׃ | 2 |
Y dirás: ¡Cómo se echó entre los leones tu madre la leona! Entre los leoncillos crió sus cachorros.
ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל׃ | 3 |
E hizo subir uno de sus cachorros; vino a ser leoncillo, y aprendió a prender presa, y a devorar hombres.
וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים׃ | 4 |
Y los gentiles oyeron de él; fue tomado con el lazo de ellos, y lo llevaron con grillos a la tierra de Egipto.
ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו׃ | 5 |
Y viendo ella que había esperado mucho tiempo, y que se perdía su esperanza, tomó otro de sus cachorros, y lo puso por leoncillo.
ויתהלך בתוך אריות כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל׃ | 6 |
Y él andaba entre los leones; se hizo leoncillo, aprendió a hacer presa, devoró hombres.
וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו׃ | 7 |
Y conoció sus viudas, y asoló sus ciudades; y la tierra fue asolada, y su abundancia, a la voz de su bramido.
ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש׃ | 8 |
Y dieron sobre él los gentiles de las provincias de su alrededor, y extendieron sobre él su red; fue preso en su hoyo.
ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל׃ | 9 |
Y lo pusieron en cárcel con cadenas, y lo llevaron al rey de Babilonia; lo metieron en fortalezas, para que su voz no se oyese más sobre los montes de Israel.
אמך כגפן בדמך על מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים׃ | 10 |
Tu madre fue como una vid en tu sangre, plantada junto a las aguas, haciendo fruto y echando vástagos a causa de las muchas aguas.
ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו׃ | 11 |
Y ella tuvo varas fuertes para cetros de señores; y se levantó su estatura por encima entre las ramas, y fue vista en su altura, y con la multitud de sus sarmientos.
ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו׃ | 12 |
Pero fue arrancada con ira, derribada en tierra, y viento solano secó su fruto; fueron quebradas sus ramas y se secó; fuego consumió la vara de su fuerza.
ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא׃ | 13 |
Y ahora está plantada en el desierto, en tierra de sequedad y de aridez.
ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה׃ | 14 |
Y salió fuego de la vara de sus ramas, que consumió su fruto, y no quedó en ella vara fuerte, cetro para enseñorear. Endecha es ésta, y de endecha servirá.