< יחזקאל 19 >
ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל׃ | 1 |
Et tu assume planctum super principes Israël,
ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה׃ | 2 |
et dices: Quare mater tua leæna inter leones cubavit? in medio leunculorum enutrivit catulos suos?
ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל׃ | 3 |
Et eduxit unum de leunculis suis, et leo factus est: et didicit capere prædam, hominemque comedere.
וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים׃ | 4 |
Et audierunt de eo gentes: et non absque vulneribus suis ceperunt eum, et adduxerunt eum in catenis in terram Ægypti.
ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו׃ | 5 |
Quæ cum vidisset quoniam infirmata est, et periit exspectatio ejus, tulit unum de leunculis suis; leonem constituit eum.
ויתהלך בתוך אריות כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל׃ | 6 |
Qui incedebat inter leones, et factus est leo: et didicit prædam capere, et homines devorare:
וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו׃ | 7 |
didicit viduas facere, et civitates earum in desertum adducere: et desolata est terra et plenitudo ejus a voce rugitus illius.
ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש׃ | 8 |
Et convenerunt adversus eum gentes undique de provinciis, et expanderunt super eum rete suum: in vulneribus earum captus est,
ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל׃ | 9 |
et miserunt eum in caveam: in catenis adduxerunt eum ad regem Babylonis, miseruntque eum in carcerem, ne audiretur vox ejus ultra super montes Israël.
אמך כגפן בדמך על מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים׃ | 10 |
Mater tua quasi vinea in sanguine tuo super aquam plantata est: fructus ejus et frondes ejus creverunt ex aquis multis.
ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו׃ | 11 |
Et factæ sunt ei virgæ solidæ in sceptra dominantium, et exaltata est statura ejus inter frondes, et vidit altitudinem suam in multitudine palmitum suorum.
ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו׃ | 12 |
Et evulsa est in ira, in terramque projecta, et ventus urens siccavit fructum ejus: marcuerunt et arefactæ sunt virgæ roboris ejus: ignis comedit eam.
ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא׃ | 13 |
Et nunc transplantata est in desertum, in terra invia et sitienti.
ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה׃ | 14 |
Et egressus est ignis de virga ramorum ejus, qui fructum ejus comedit: et non fuit in ea virga fortis, sceptrum dominantium. Planctus est, et erit in planctum.