יחזקאל 19

1 ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל׃

Et toi prononce à haute voix une complainte touchant les Principaux d'Israël.

2 ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה׃

Et dis: qu'était-ce de ta mère? C'était une lionne [qui] a gîté entre les lions, et [qui] a élevé ses petits parmi les lionceaux.

3 ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל׃

Et elle a fait croître un de ses petits, qui est devenu un lionceau, et qui a appris à déchirer la proie, tellement qu'il a dévoré les hommes.

4 וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים׃

Les nations [en] ont ouï parler, il a été attrapé en leur fosse; et elles l'ont emmené avec des boucles au pays d'Egypte.

5 ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו׃

Puis ayant vu qu'elle avait attendu, [et] que son attente était perdue, elle a pris un [autre] de ses petits, et elle en a fait un lionceau;

6 ויתהלך בתוך אריות כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל׃

Qui marchant parmi les lions [est] devenu un lionceau, et a appris à déchirer la proie tellement qu'il a dévoré les hommes.

7 וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו׃

Il a désolé leurs palais, et il a ravagé leurs villes, de sorte que le pays, et tout ce qui y est, a été épouvanté par le cri de son rugissement.

8 ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש׃

Et les nations ont été rangées contre lui, de toutes les Provinces, et elles ont étendu leurs rets contre lui; il a été attrapé en leur fosse.

9 ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל׃

Puis ils l'ont enfermé et enchaîné, pour l'amener au Roi de Babylone, et le mettre en une forteresse, afin que sa voix ne fût plus ouïe sur les montagnes d'Israël.

10 אמך כגפן בדמך על מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים׃

Ta mère était en ton sang comme une vigne plantée auprès des eaux, et elle est devenue chargée de fruits et de rameaux, à cause des grandes eaux.

11 ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו׃

Et elle a eu des verges fortes pour [en faire] des sceptres de dominateurs; et son tronc s'est élevé jusqu'à ses branches touffues, et elle a été vue en sa hauteur avec la multitude de ses rameaux.

12 ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו׃

Mais elle a été arrachée avec fureur, et jetée par terre; et le vent d'Orient a séché son fruit; ses verges fortes ont été rompues, et ont séché; le feu les a consumées.

13 ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא׃

Et maintenant elle est plantée au désert, en une terre sèche et aride.

14 ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה׃

Et le feu est sorti d'une verge de ses branches, et a consumé son fruit, et il n'y a point eu en elle de verge forte [pour en faire] un sceptre à dominer. [C'est] ici la complainte, et on s'en servira pour complainte.