< יחזקאל 15 >
ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ | 1 |
Then the word of the LORD came to me, saying,
בן אדם מה יהיה עץ הגפן מכל עץ הזמורה אשר היה בעצי היער׃ | 2 |
“Son of man, how does the wood of the vine surpass any other branch among the trees in the forest?
היקח ממנו עץ לעשות למלאכה אם יקחו ממנו יתד לתלות עליו כל כלי׃ | 3 |
Can wood be taken from it to make something useful? Or can one make from it a peg on which to hang utensils?
הנה לאש נתן לאכלה את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר היצלח למלאכה׃ | 4 |
No, it is cast into the fire for fuel. The fire devours both ends, and the middle is charred. Can it be useful for anything?
הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה אף כי אש אכלתהו ויחר ונעשה עוד למלאכה׃ | 5 |
Even when it was whole, it could not be made useful. How much less can it ever be useful when the fire has consumed it and charred it!
לכן כה אמר אדני יהוה כאשר עץ הגפן בעץ היער אשר נתתיו לאש לאכלה כן נתתי את ישבי ירושלם׃ | 6 |
Therefore this is what the Lord GOD says: ‘Like the wood of the vine among the trees of the forest, which I have given to the fire for fuel, so I will give up the people of Jerusalem.
ונתתי את פני בהם מהאש יצאו והאש תאכלם וידעתם כי אני יהוה בשומי את פני בהם׃ | 7 |
And I will set My face against them. Though they may have escaped the fire, yet another fire will consume them. And when I set My face against them, you will know that I am the LORD.
ונתתי את הארץ שממה יען מעלו מעל נאם אדני יהוה׃ | 8 |
Thus I will make the land desolate, because they have acted unfaithfully,’ declares the Lord GOD.”