יחזקאל 12
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ | 1 |
Then the word of the LORD came to me, saying,
| בן אדם בתוך בית המרי אתה ישב אשר עינים להם לראות ולא ראו אזנים להם לשמע ולא שמעו כי בית מרי הם׃ | 2 |
“Son of man, you are living in a rebellious house. They have eyes to see but do not see, and ears to hear but do not hear, for they are a rebellious house.
| ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה וגלה יומם לעיניהם וגלית ממקומך אל מקום אחר לעיניהם אולי יראו כי בית מרי המה׃ | 3 |
Therefore, son of man, pack your bags for exile. In broad daylight, set out from your place and go to another as they watch. Perhaps they will understand, though they are a rebellious house.
| והוצאת כליך ככלי גולה יומם לעיניהם ואתה תצא בערב לעיניהם כמוצאי גולה׃ | 4 |
Bring out your baggage for exile by day, as they watch. Then in the evening, as they watch, go out like those who go into exile.
| לעיניהם חתר לך בקיר והוצאת בו׃ | 5 |
As they watch, dig through the wall and carry your belongings out through it.
| לעיניהם על כתף תשא בעלטה תוציא פניך תכסה ולא תראה את הארץ כי מופת נתתיך לבית ישראל׃ | 6 |
And as they watch, lift your bags to your shoulder and take them out at dusk; cover your face so that you cannot see the land. For I have made you a sign to the house of Israel.”
| ואעש כן כאשר צויתי כלי הוצאתי ככלי גולה יומם ובערב חתרתי לי בקיר ביד בעלטה הוצאתי על כתף נשאתי לעיניהם׃ | 7 |
So I did as I was commanded. I brought out my bags for exile by day, and in the evening I dug through the wall by hand. I took my belongings out at dusk, carrying them on my shoulder as they watched.
| ויהי דבר יהוה אלי בבקר לאמר׃ | 8 |
And in the morning the word of the LORD came to me, saying,
| בן אדם הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי מה אתה עשה׃ | 9 |
“Son of man, hasn’t the rebellious house of Israel asked you, ‘What are you doing?’
| אמר אליהם כה אמר אדני יהוה הנשיא המשא הזה בירושלם וכל בית ישראל אשר המה בתוכם׃ | 10 |
Tell them that this is what the Lord GOD says: ‘This burden concerns the prince in Jerusalem and all the house of Israel who are there.’
| אמר אני מופתכם כאשר עשיתי כן יעשה להם בגולה בשבי ילכו׃ | 11 |
You are to say, ‘I am a sign to you.’ Just as it happened here, so will it be done to them; they will go into exile as captives.
| והנשיא אשר בתוכם אל כתף ישא בעלטה ויצא בקיר יחתרו להוציא בו פניו יכסה יען אשר לא יראה לעין הוא את הארץ׃ | 12 |
And at dusk the prince among them will lift his bags to his shoulder and go out. They will dig through the wall to bring him out. He will cover his face so he cannot see the land.
| ופרשתי את רשתי עליו ונתפש במצודתי והבאתי אתו בבלה ארץ כשדים ואותה לא יראה ושם ימות׃ | 13 |
But I will spread My net over him, and he will be caught in My snare. I will bring him to Babylon, the land of the Chaldeans; yet he will not see it, and there he will die.
| וכל אשר סביבתיו עזרה וכל אגפיו אזרה לכל רוח וחרב אריק אחריהם׃ | 14 |
And I will scatter to every wind all the attendants around him and all his troops, and I will draw a sword to chase after them.
| וידעו כי אני יהוה בהפיצי אותם בגוים וזריתי אותם בארצות׃ | 15 |
And they will know that I am the LORD, when I disperse them among the nations and scatter them throughout the countries.
| והותרתי מהם אנשי מספר מחרב מרעב ומדבר למען יספרו את כל תועבותיהם בגוים אשר באו שם וידעו כי אני יהוה׃ | 16 |
But I will spare a few of them from sword and famine and plague, so that in the nations to which they go, they can recount all their abominations. Then they will know that I am the LORD.”
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ | 17 |
Moreover, the word of the LORD came to me, saying,
| בן אדם לחמך ברעש תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה׃ | 18 |
“Son of man, eat your bread with trembling, and drink your water with quivering and anxiety.
| ואמרת אל עם הארץ כה אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם אל אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל הישבים בה׃ | 19 |
Then tell the people of the land that this is what the Lord GOD says about those living in Jerusalem and in the land of Israel: ‘They will eat their bread with anxiety and drink their water in dread, for their land will be stripped of everything in it because of the violence of all who dwell in it.
| והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי אני יהוה׃ | 20 |
The inhabited cities will be laid waste, and the land will become desolate. Then you will know that I am the LORD.’”
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ | 21 |
Again the word of the LORD came to me, saying,
| בן אדם מה המשל הזה לכם על אדמת ישראל לאמר יארכו הימים ואבד כל חזון׃ | 22 |
“Son of man, what is this proverb that you have in the land of Israel: ‘The days go by, and every vision fails’?
| לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה השבתי את המשל הזה ולא ימשלו אתו עוד בישראל כי אם דבר אליהם קרבו הימים ודבר כל חזון׃ | 23 |
Therefore tell them that this is what the Lord GOD says: ‘I will put an end to this proverb, and in Israel they will no longer recite it.’ But say to them: ‘The days are at hand when every vision will be fulfilled.
| כי לא יהיה עוד כל חזון שוא ומקסם חלק בתוך בית ישראל׃ | 24 |
For there will be no more false visions or flattering divinations within the house of Israel,
| כי אני יהוה אדבר את אשר אדבר דבר ויעשה לא תמשך עוד כי בימיכם בית המרי אדבר דבר ועשיתיו נאם אדני יהוה׃ | 25 |
because I, the LORD, will speak whatever word I speak, and it will be fulfilled without delay. For in your days, O rebellious house, I will speak a message and bring it to pass, declares the Lord GOD.’”
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ | 26 |
Furthermore, the word of the LORD came to me, saying,
| בן אדם הנה בית ישראל אמרים החזון אשר הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא׃ | 27 |
“Son of man, take note that the house of Israel is saying, ‘The vision that he sees is for many years from now; he prophesies about the distant future.’
| לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה לא תמשך עוד כל דברי אשר אדבר דבר ויעשה נאם אדני יהוה׃ | 28 |
Therefore tell them that this is what the Lord GOD says: ‘None of My words will be delayed any longer. The message I speak will be fulfilled, declares the Lord GOD.’”
