שמות 1

1 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃

Questi sono i nomi dei figli d'Israele entrati in Egitto con Giacobbe e arrivati ognuno con la sua famiglia:

2 ראובן שמעון לוי ויהודה׃

Ruben, Simeone, Levi e Giuda,

3 יששכר זבולן ובנימן׃

Issacar, Zàbulon e Beniamino,

4 דן ונפתלי גד ואשר׃

Dan e Nèftali, Gad e Aser.

5 ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃

Tutte le persone nate da Giacobbe erano settanta, Giuseppe si trovava gia in Egitto.

6 וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃

Giuseppe poi morì e così tutti i suoi fratelli e tutta quella generazione.

7 ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃

I figli d'Israele prolificarono e crebbero, divennero numerosi e molto potenti e il paese ne fu ripieno.

8 ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃

Allora sorse sull'Egitto un nuovo re, che non aveva conosciuto Giuseppe.

9 ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃

E disse al suo popolo: «Ecco che il popolo dei figli d'Israele è più numeroso e più forte di noi.

10 הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃

Prendiamo provvedimenti nei suoi riguardi per impedire che aumenti, altrimenti, in caso di guerra, si unirà ai nostri avversari, combatterà contro di noi e poi partirà dal paese».

11 וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃

Allora vennero imposti loro dei sovrintendenti ai lavori forzati per opprimerli con i loro gravami, e così costruirono per il faraone le città-deposito, cioè Pitom e Ramses.

12 וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃

Ma quanto più opprimevano il popolo, tanto più si moltiplicava e cresceva oltre misura; si cominciò a sentire come un incubo la presenza dei figli d'Israele.

13 ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃

Per questo gli Egiziani fecero lavorare i figli d'Israele trattandoli duramente.

14 וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃

Resero loro amara la vita costringendoli a fabbricare mattoni di argilla e con ogni sorta di lavoro nei campi: e a tutti questi lavori li obbligarono con durezza.

15 ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃

Poi il re d'Egitto disse alle levatrici degli Ebrei, delle quali una si chiamava Sifra e l'altra Pua:

16 ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃

«Quando assistete al parto delle donne ebree, osservate quando il neonato è ancora tra le due sponde del sedile per il parto: se è un maschio, lo farete morire; se è una femmina, potrà vivere».

17 ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃

Ma le levatrici temettero Dio: non fecero come aveva loro ordinato il re d'Egitto e lasciarono vivere i bambini.

18 ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃

Il re d'Egitto chiamò le levatrici e disse loro: «Perché avete fatto questo e avete lasciato vivere i bambini?».

19 ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃

Le levatrici risposero al faraone: «Le donne ebree non sono come le egiziane: sono piene di vitalità: prima che arrivi presso di loro la levatrice, hanno gia partorito!».

20 וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃

Dio beneficò le levatrici. Il popolo aumentò e divenne molto forte.

21 ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃

E poiché le levatrici avevano temuto Dio, egli diede loro una numerosa famiglia.

22 ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃

Allora il faraone diede quest'ordine a tutto il suo popolo: «Ogni figlio maschio che nascerà agli Ebrei, lo getterete nel Nilo, ma lascerete vivere ogni figlia».