שמות 1

1 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃

Voici les noms des fils d'Israël venus en Égypte avec Jacob, leur père, et qui y entrèrent chacun avec toute sa famille:

2 ראובן שמעון לוי ויהודה׃

Ruben, Siméon, Lévi, Juda,

3 יששכר זבולן ובנימן׃

Issachar, Zabulon, Benjamin,

4 דן ונפתלי גד ואשר׃

Dan et Nephthali, Gad et Aser.

5 ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃

Joseph, de son côté, était déjà en Égypte; or, il y avait en tout soixante-quinze âmes provenant de Jacob.

6 וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃

Et Joseph mourut, ainsi que tous ses frères, et toute cette génération.

7 ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃

Puis, les fils d'Israël crûrent et se multiplièrent; ils se répandirent, et ils se fortifièrent beaucoup, beaucoup ils semblaient pulluler de la terre.

8 ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃

Mais un autre roi s'éleva sur l'Égypte, qui ne connaissait pas Joseph.

9 ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃

Et il dit à sa nation: Voilà que cette race des fils d'Israël forme une multitude immense et plus forte que nous.

10 הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃

Allons donc, et employons contre eux l'artifice, de peur qu'ils ne se multiplient encore; car si une guerre survenait, ils se joindraient aux ennemis, et, nous ayant vaincus, ils sortiraient de cette contrée.

11 וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃

En conséquence, il établit sur eux des intendants des travaux, afin qu'ils les épuisassent par le labeur; et ils bâtirent des villes fortes au Pharaon: Pitho, Rhamessès et On, aujourd'hui Héliopolis.

12 וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃

Mais plus on les opprimait, plus ils devenaient nombreux, plus leur force devenait immense, immense; et les Égyptiens avaient en abomination les fils d'Israël.

13 ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃

Les Égyptiens opprimaient donc par la force les fils d'Israël.

14 וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃

Et ils affligeaient leur vie par de durs travaux, par l'argile, par la brique, par le labeur des champs; et ils les asservissaient par la violence à tous ces travaux.

15 ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃

Alors, le roi des Égyptiens parla aux sages-femmes des Hébreux qui s'appelaient: la première, Séphora, la seconde, Phua.

16 ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃

Et il dit: Lorsque vous accoucherez des femmes d'Hébreux, et qu'elles auront enfanté, si c'est un garçon, tuez-le; si c'est une fille, conservez-la.

17 ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃

Mais les sages-femmes craignirent Dieu, et n'exécutèrent point les ordres du roi d'Égypte; elles laissèrent vivre les enfants mâles.

18 ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃

Alors, le roi d'Égypte appela les sages-femmes, et leur dit: Pourquoi agissez-vous de la sorte, et laissez-vous vivre les enfants mâles?

19 ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃

Et les sages-femmes dirent au Pharaon: Les femmes des Hébreux ne sont pas comme les Égyptiennes; avant l'arrivée des sages-femmes, elles enfantent, et l'accouchement est fait.

20 וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃

Et Dieu fit du bien aux sages-femmes; et le peuple se multiplia et se fortifia beaucoup.

21 ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃

Et parce que les sages-femmes avaient eu la crainte de Dieu, elles se firent de bonnes maisons.

22 ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃

Le Pharaon donna aussi ses ordres à son peuple, disant: Tout enfant mâle qui naîtra aux Hébreux, jetez-le dans le fleuve; et laissez vivre toutes les filles.