שמות 1

1 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃

Now these are the names of the sons of Israel who came into Egypt; every man and his family came with Jacob.

2 ראובן שמעון לוי ויהודה׃

Reuben, Simeon, Levi, and Judah;

3 יששכר זבולן ובנימן׃

Issachar, Zebulun, and Benjamin;

4 דן ונפתלי גד ואשר׃

Dan and Naphtali, Gad and Asher.

5 ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃

All the offspring of Jacob were seventy persons: and Joseph had come to Egypt before them.

6 וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃

Then Joseph came to his end, and all his brothers, and all that generation.

7 ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃

And the children of Israel were fertile, increasing very greatly in numbers and in power; and the land was full of them.

8 ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃

Now a new king came to power in Egypt, who had no knowledge of Joseph.

9 ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃

And he said to his people, See, the people of Israel are greater in number and in power than we are:

10 הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃

Let us take care for fear that their numbers may become even greater, and if there is a war, they may be joined with those who are against us, and make an attack on us, and go up out of the land.

11 וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃

So they put overseers of forced work over them, in order to make their strength less by the weight of their work. And they made store-towns for Pharaoh, Pithom and Raamses.

12 וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃

But the more cruel they were to them, the more their number increased, till all the land was full of them. And the children of Israel were hated by the Egyptians.

13 ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃

And they gave the children of Israel even harder work to do:

14 וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃

And made their lives bitter with hard work, making building-material and bricks, and doing all sorts of work in the fields under the hardest conditions.

15 ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃

And the king of Egypt said to the Hebrew women who gave help at the time of childbirth (the name of the one was Shiphrah and the name of the other Puah),

16 ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃

When you are looking after the Hebrew women in childbirth, if it is a son you are to put him to death; but if it is a daughter, she may go on living.

17 ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃

But the women had the fear of God, and did not do as the king of Egypt said, but let the male children go on living.

18 ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃

And the king of Egypt sent for the women, and said to them, Why have you done this, and let the male children go on living?

19 ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃

And they said to Pharaoh, Because the Hebrew women are not like the Egyptian women, for they are strong, and the birth takes place before we come to them.

20 וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃

And the blessing of God was on these women: and the people were increased in number and became very strong.

21 ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃

And because the women who took care of the Hebrew mothers had the fear of God, he gave them families.

22 ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃

And Pharaoh gave orders to all his people, saying, Every son who comes to birth is to be put into the river, but every daughter may go on living.