< שמות 1 >

ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃ 1
Ето имената на синовете на Израиля, които дойдоха в Египет заедно с Якова; всеки дойде с челядта си:
ראובן שמעון לוי ויהודה׃ 2
Рувим, Симеон, Левий и Юда,
יששכר זבולן ובנימן׃ 3
Исахар, Завулон, и Вениамин,
דן ונפתלי גד ואשר׃ 4
Дан и Нефталим, Гад и Асир.
ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃ 5
Всичките човеци, които излязоха из чреслата на Якова бяха седемдесет души; а Иосиф беше вече в Египет.
וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃ 6
И умря Иосиф, всичките му братя, и цялото онова поколение.
ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃ 7
А потомците на Израиля се наплодиха и размножиха, увеличиха се и толкова много се засилиха, щото земята се изпълни от тях.
ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃ 8
Тогава се възцари над Египет нов цар, който не познаваше Иосифа.
ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃ 9
И той рече на людете си: Вижте, тия люде, израилтяните са по-много и по-силни от нас;
הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃ 10
елате, да постъпим разумно спрямо тях, за да се не размножават, да не би, в случай на война, да се съединят и те с неприятелите ни, да воюват против нас и да си отидат от земята.
וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃ 11
Затова поставиха над тях настойници, които да ги измъчват с тежък труд; и те съзидаха на Фараона Питом и Рамесий, градове за житници.
וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃ 12
Но колкото повече ги измъчваха, толкова повече те се размножаваха и се разширяваха, така че египтяните се отвращаваха от израилтяните.
ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃ 13
Затова египтяните караха жестоко израилтяните да работят;
וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃ 14
огорчаваха живота им с тежка работа, да правят кал и кирпичи и да вършат всякакъв вид полска работа, всичките работи, с които ги караха да работят, бяха твърде тежки.
ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃ 15
При това, египетският цар заръча на еврейските баби, (от които едната се именуваше Шифра, а другата Фуа), като им каза:
ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃ 16
Когато бабувате на еврейките и видите, че раждат, ако родят син, убивайте го, но ако родят дъщеря, тогава нека живее.
ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃ 17
Но бабите се бояха от Бога, та не правеха каквото им заръча египетския цар, а оставяха живи мъжките деца.
ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃ 18
Тогава египетския цар повика бабите и им рече: Защо правите това та оставяте живи мъжките деца?
ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃ 19
И бабите казаха на Фараона: Понеже еврейките не са като египтянките; защото са пъргави и раждат преди да дойдат бабите при тях.
וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃ 20
Затова Бог правеше добро на бабите. А людете се размножаваха и засилваха твърде много.
ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃ 21
И понеже бабите се бояха от Бога, Той им направи домове.
ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃ 22
Тогава Фараон заръча на всичките си люде, като каза: Всеки син, който се роди на евреите, хвърляйте го в Нил, а всяка дъщеря оставяйте жива.

< שמות 1 >