< שמות 1 >
ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃ | 1 |
Ето имената на синовете на Израиля, които дойдоха в Египет заедно с Якова; всеки дойде с челядта си:
ראובן שמעון לוי ויהודה׃ | 2 |
Рувим, Симеон, Левий и Юда,
Исахар, Завулон, и Вениамин,
Дан и Нефталим, Гад и Асир.
ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃ | 5 |
Всичките човеци, които излязоха из чреслата на Якова бяха седемдесет души; а Иосиф беше вече в Египет.
וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃ | 6 |
И умря Иосиф, всичките му братя, и цялото онова поколение.
ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃ | 7 |
А потомците на Израиля се наплодиха и размножиха, увеличиха се и толкова много се засилиха, щото земята се изпълни от тях.
ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃ | 8 |
Тогава се възцари над Египет нов цар, който не познаваше Иосифа.
ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃ | 9 |
И той рече на людете си: Вижте, тия люде, израилтяните са по-много и по-силни от нас;
הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃ | 10 |
елате, да постъпим разумно спрямо тях, за да се не размножават, да не би, в случай на война, да се съединят и те с неприятелите ни, да воюват против нас и да си отидат от земята.
וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃ | 11 |
Затова поставиха над тях настойници, които да ги измъчват с тежък труд; и те съзидаха на Фараона Питом и Рамесий, градове за житници.
וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃ | 12 |
Но колкото повече ги измъчваха, толкова повече те се размножаваха и се разширяваха, така че египтяните се отвращаваха от израилтяните.
ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃ | 13 |
Затова египтяните караха жестоко израилтяните да работят;
וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃ | 14 |
огорчаваха живота им с тежка работа, да правят кал и кирпичи и да вършат всякакъв вид полска работа, всичките работи, с които ги караха да работят, бяха твърде тежки.
ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃ | 15 |
При това, египетският цар заръча на еврейските баби, (от които едната се именуваше Шифра, а другата Фуа), като им каза:
ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃ | 16 |
Когато бабувате на еврейките и видите, че раждат, ако родят син, убивайте го, но ако родят дъщеря, тогава нека живее.
ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃ | 17 |
Но бабите се бояха от Бога, та не правеха каквото им заръча египетския цар, а оставяха живи мъжките деца.
ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃ | 18 |
Тогава египетския цар повика бабите и им рече: Защо правите това та оставяте живи мъжките деца?
ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃ | 19 |
И бабите казаха на Фараона: Понеже еврейките не са като египтянките; защото са пъргави и раждат преди да дойдат бабите при тях.
וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃ | 20 |
Затова Бог правеше добро на бабите. А людете се размножаваха и засилваха твърде много.
ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃ | 21 |
И понеже бабите се бояха от Бога, Той им направи домове.
ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃ | 22 |
Тогава Фараон заръча на всичките си люде, като каза: Всеки син, който се роди на евреите, хвърляйте го в Нил, а всяка дъщеря оставяйте жива.