שמות 23
| לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס׃ | 1 |
Non suscipies vocem mendacii, nec junges manum tuam ut pro impio dicas falsum testimonium.
| לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים להטת׃ | 2 |
Non sequeris turbam ad faciendum malum: nec in judicio, plurimorum acquiesces sententiæ, ut a vero devies.
| ודל לא תהדר בריבו׃ | 3 |
Pauperis quoque non misereberis in judicio.
| כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו׃ | 4 |
Si occurreris bovi inimici tui, aut asino erranti, reduc ad eum.
| כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו׃ | 5 |
Si videris asinum odientis te jacere sub onere, non pertransibis, sed sublevabis cum eo.
| לא תטה משפט אבינך בריבו׃ | 6 |
Non declinabis in judicium pauperis.
| מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע׃ | 7 |
Mendacium fugies. Insontem et justum non occides: quia aversor impium.
| ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים׃ | 8 |
Nec accipies munera, quæ etiam excæcant prudentes, et subvertunt verba justorum.
| וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים׃ | 9 |
Peregrino molestus non eris. Scitis enim advenarum animas: quia et ipsi peregrini fuistis in terra Ægypti.
| ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה׃ | 10 |
Sex annis seminabis terram tuam, et congregabis fruges ejus:
| והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך׃ | 11 |
anno autem septimo dimittes eam, et requiescere facies, ut comedant pauperes populi tui: et quidquid reliquum fuerit, edant bestiæ agri: ita facies in vinea et in oliveto tuo.
| ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר׃ | 12 |
Sex diebus operaberis: septimo die cessabis, ut requiescat bos et asinus tuus, et refrigeretur filius ancillæ tuæ, et advena.
| ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך׃ | 13 |
Omnia quæ dixi vobis, custodite. Et per nomen externorum deorum non jurabitis, neque audietur ex ore vestro.
| שלש רגלים תחג לי בשנה׃ | 14 |
Tribus vicibus per singulos annos mihi festa celebrabitis.
| את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם׃ | 15 |
Solemnitatem azymorum custodies. Septem diebus comedes azyma, sicut præcepi tibi, tempore mensis novorum, quando egressus es de Ægypto: non apparebis in conspectu meo vacuus.
| וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה׃ | 16 |
Et solemnitatem messis primitivorum operis tui, quæcumque seminaveris in agro: solemnitatem quoque in exitu anni, quando congregaveris omnes fruges tuas de agro.
| שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדן יהוה׃ | 17 |
Ter in anno apparebit omne masculinum tuum coram Domino Deo tuo.
| לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר׃ | 18 |
Non immolabis super fermento sanguinem victimæ meæ, nec remanebit adeps solemnitatis meæ usque mane.
| ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃ | 19 |
Primitias frugum terræ tuæ deferes in domum Domini Dei tui. Non coques hædum in lacte matris suæ.
| הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי׃ | 20 |
Ecce ego mittam angelum meum, qui præcedat te, et custodiat in via, et introducat in locum quem paravi.
| השמר מפניו ושמע בקלו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו׃ | 21 |
Observa eum, et audi vocem ejus, nec contemnendum putes: quia non dimittet cum peccaveris, et est nomen meum in illo.
| כי אם שמע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר ואיבתי את איביך וצרתי את צרריך׃ | 22 |
Quod si audieris vocem ejus, et feceris omnia quæ loquor, inimicus ero inimicis tuis, et affligam affligentes te.
| כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו׃ | 23 |
Præcedetque te angelus meus, et introducet te ad Amorrhæum, et Hethæum, et Pherezæum, Chananæumque, et Hevæum, et Jebusæum, quos ego conteram.
| לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם׃ | 24 |
Non adorabis deos eorum, nec coles eos: non facies opera eorum, sed destrues eos, et confringes statuas eorum.
| ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך׃ | 25 |
Servietisque Domino Deo vestro, ut benedicam panibus tuis et aquis, et auferam infirmitatem de medio tui.
| לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא׃ | 26 |
Non erit infœcunda, nec sterilis in terra tua: numerum dierum tuorum implebo.
| את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבא בהם ונתתי את כל איביך אליך ערף׃ | 27 |
Terrorem meum mittam in præcursum tuum, et occidam omnem populum, ad quem ingredieris: cunctorumque inimicorum tuorum coram te terga vertam:
| ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי מלפניך׃ | 28 |
emittens crabrones prius, qui fugabunt Hevæum, et Chananæum, et Hethæum, antequam introëas.
| לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה׃ | 29 |
Non ejiciam eos a facie tua anno uno: ne terra in solitudinem redigatur, et crescant contra te bestiæ.
| מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ׃ | 30 |
Paulatim expellam eos de conspectu tuo, donec augearis, et possideas terram.
| ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך׃ | 31 |
Ponam autem terminos tuos a mari Rubro usque ad mare Palæstinorum, et a deserto usque ad fluvium: tradam in manibus vestris habitatores terræ, et ejiciam eos de conspectu vestro.
| לא תכרת להם ולאלהיהם ברית׃ | 32 |
Non inibis cum eis fœdus, nec cum diis eorum.
| לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש׃ | 33 |
Non habitent in terra tua, ne forte peccare te faciant in me, si servieris diis eorum: quod tibi certe erit in scandalum.
