שמות 22

1 כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה׃

If a man shall steal an ox, or a sheep, and kill it, or sell it; he shall restore five oxen for an ox, and four sheep for a sheep.

2 אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים׃

If a thief shall be found breaking through, and be smitten that he die, [there shall] no blood [be shed] for him.

3 אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו׃

If the sun shall have risen upon him, [there shall be] blood [shed] for him: [for] he should make full restitution; if he have nothing, then he shall be sold for his theft.

4 אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם׃

If the theft shall be certainly found in his hand alive, whether an ox, or ass, or sheep; he shall restore double.

5 כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם׃

If a man shall cause a field or vineyard to be eaten, and shall put in his beast, and shall feed in another man's field: of the best of his own field, and of the best of his own vineyard shall he make restitution.

6 כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את הבערה׃

If fire shall break out, and catch in thorns, so that the stacks of corn, or the standing corn, or the field shall be consumed; he that kindled the fire shall surely make restitution.

7 כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים׃

If a man shall deliver to his neighbor money or stuff to keep, and it be stolen out of the man's house; if the thief shall be found, let him pay double.

8 אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו׃

If the thief shall not be found, then the master of the house shall be brought to the judges, [to see] whether he hath put his hand to his neighbor's goods.

9 על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו׃

For all manner of trespass, [whether it be] for ox, for ass, for sheep, for raiment, [or] for any manner of lost thing which [another] challengeth to be his: the cause of both parties shall come before the judges; [and] he whom the judges shall condemn, shall pay double to his neighbor.

10 כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה׃

If a man shall deliver to his neighbor an ass, or an ox, or a sheep, or any beast to keep; and it shall die, or be hurt, or driven away, no man seeing [it]:

11 שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם׃

[Then] shall an oath of the LORD be between them both, that he hath not put his hand to his neighbor's goods; and the owner of it shall accept of it, and he shall not make restitution.

12 ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו׃

And if it shall be stolen from him, he shall make restitution to the owner of it.

13 אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם׃

If it shall be torn in pieces; [then] let him bring it [for] witness, [and] he shall not make good that which was torn.

14 וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם׃

And if a man shall borrow [aught] of his neighbor, and it shall be hurt, or die, the owner of it [being] not with it, he shall surely make [it] good.

15 אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו׃

[But] if the owner of it shall [be] with it, he shall not make [it] good: if it [be] a hired [thing], it came for his hire.

16 וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה׃

And if a man shall entice a maid that is not betrothed, and lie with her, he shall surely endow her to be his wife.

17 אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת׃

If her father shall utterly refuse to give her to him, he shall pay money according to the dower of virgins.

18 מכשפה לא תחיה׃

Thou shalt not suffer a witch to live.

19 כל שכב עם בהמה מות יומת׃

Whoever lieth with a beast shall surely be put to death.

20 זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו׃

He that sacrificeth to [any] god, save to the LORD only, he shall be utterly destroyed.

21 וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים׃

Thou shalt neither vex a stranger, nor oppress him; for ye were strangers in the land of Egypt.

22 כל אלמנה ויתום לא תענון׃

Ye shall not afflict any widow, or fatherless child.

23 אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו׃

If thou shalt afflict them in any wise, and they cry at all to me, I will surely hear their cry:

24 וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים׃

And my wrath shall wax hot, and I will kill you with the sword; and your wives shall be widows, and your children fatherless.

25 אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך׃

If thou shalt lend money to [any of] my people [that is] poor by thee, thou shalt not be to him as a usurer, neither shalt thou lay upon him usury.

26 אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו׃

If thou shalt at all take thy neighbor's raiment to pledge, thou shalt deliver it to him by the setting of the sun.

27 כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני׃

For that [is] his only covering, it [is] his raiment for his skin: wherein shall he sleep? and it shall come to pass, when he crieth to me, that I will hear; for I [am] gracious.

28 אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר׃

Thou shalt not revile the gods, nor curse the ruler of thy people.

29 מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי׃

Thou shalt not delay [to offer] the first of thy ripe fruits, and of thy liquors: the first-born of thy sons shalt thou give to me.

30 כן תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי׃

Likewise shalt thou do with thy oxen, [and] with thy sheep: seven days it shall be with his dam; on the eighth day thou shalt give it to me.

31 ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו׃

And ye shall be holy men to me: neither shall ye eat [any] flesh [that is] torn of beasts in the field; ye shall cast it to the dogs.