שמות 21
| ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם׃ | 1 |
Hæc sunt judicia quæ propones eis.
| כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם׃ | 2 |
Si emeris servum hebræum, sex annis serviet tibi: in septimo egredietur liber gratis.
| אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו׃ | 3 |
Cum quali veste intraverit, cum tali exeat: si habens uxorem, et uxor egredietur simul.
| אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו׃ | 4 |
Sin autem dominus dederit illi uxorem, et pepererit filios et filias: mulier et liberi ejus erunt domini sui, ipse vero exibit cum vestitu suo.
| ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי׃ | 5 |
Quod si dixerit servus: Diligo dominum meum et uxorem ac liberos; non egrediar liber:
| והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם׃ | 6 |
offeret eum dominus diis, et applicabitur ad ostium et postes, perforabitque aurem ejus subula: et erit ei servus in sæculum.
| וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים׃ | 7 |
Si quis vendiderit filiam suam in famulam, non egredietur sicut ancillæ exire consueverunt.
| אם רעה בעיני אדניה אשר לא יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה׃ | 8 |
Si displicuerit oculis domini sui cui tradita fuerat, dimittet eam: populo autem alieno vendendi non habebit potestatem, si spreverit eam.
| ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה׃ | 9 |
Sin autem filio suo desponderit eam, juxta morem filiarum faciet illi.
| אם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע׃ | 10 |
Quod si alteram ei acceperit, providebit puellæ nuptias, et vestimenta, et pretium pudicitiæ non negabit.
| ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף׃ | 11 |
Si tria ista non fecerit, egredietur gratis absque pecunia.
| מכה איש ומת מות יומת׃ | 12 |
Qui percusserit hominem volens occidere, morte moriatur.
| ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה׃ | 13 |
Qui autem non est insidiatus, sed Deus illum tradidit in manus ejus, constituam tibi locum in quem fugere debeat.
| וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות׃ | 14 |
Si quis per industriam occiderit proximum suum, et per insidias: ab altari meo evelles eum, ut moriatur.
| ומכה אביו ואמו מות יומת׃ | 15 |
Qui percusserit patrem suum aut matrem, morte moriatur.
| וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת׃ | 16 |
Qui furatus fuerit hominem, et vendiderit eum, convictus noxæ, morte moriatur.
| ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ | 17 |
Qui maledixerit patri suo, vel matri, morte moriatur.
| וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב׃ | 18 |
Si rixati fuerint viri, et percusserit alter proximum suum lapide vel pugno, et ille mortuus non fuerit, sed jacuerit in lectulo:
| אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא׃ | 19 |
si surrexerit, et ambulaverit foris super baculum suum, innocens erit qui percusserit, ita tamen ut operas ejus et impensas in medicos restituat.
| וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם׃ | 20 |
Qui percusserit servum suum, vel ancillam virga, et mortui fuerint in manibus ejus, criminis reus erit.
| אך אם יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא׃ | 21 |
Sin autem uno die vel duobus supervixerit, non subjacebit pœnæ, quia pecunia illius est.
| וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים׃ | 22 |
Si rixati fuerint viri, et percusserit quis mulierem prægnantem, et abortivum quidem fecerit, sed ipsa vixerit: subjacebit damno quantum maritus mulieris expetierit, et arbitri judicaverint.
| ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש׃ | 23 |
Sin autem mors ejus fuerit subsecuta, reddet animam pro anima,
| עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל׃ | 24 |
oculum pro oculo, dentem pro dente, manum pro manu, pedem pro pede,
| כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה׃ | 25 |
adustionem pro adustione, vulnus pro vulnere, livorem pro livore.
| וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו׃ | 26 |
Si percusserit quispiam oculum servi sui aut ancillæ, et luscos eos fecerit, dimittet eos liberos pro oculo quem eruit.
| ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו׃ | 27 |
Dentem quoque si excusserit servo vel ancillæ suæ, similiter dimittet eos liberos.
| וכי יגח שור את איש או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי׃ | 28 |
Si bos cornu percusserit virum aut mulierem, et mortui fuerint, lapidibus obruetur: et non comedentur carnes ejus, dominus quoque bovis innocens erit.
| ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת׃ | 29 |
Quod si bos cornupeta fuerit ab heri et nudiustertius, et contestati sunt dominum ejus, nec recluserit eum, occideritque virum aut mulierem: et bos lapidibus obruetur, et dominum ejus occident.
| אם כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר יושת עליו׃ | 30 |
Quod si pretium fuerit ei impositum, dabit pro anima sua quidquid fuerit postulatus.
| או בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו׃ | 31 |
Filium quoque et filiam si cornu percusserit, simili sententiæ subjacebit.
| אם עבד יגח השור או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל׃ | 32 |
Si servum ancillamque invaserit, triginta siclos argenti domino dabit, bos vero lapidibus opprimetur.
| וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור׃ | 33 |
Si quis aperuerit cisternam, et foderit, et non operuerit eam, cecideritque bos aut asinus in eam,
| בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו׃ | 34 |
reddet dominus cisternæ pretium jumentorum: quod autem mortuum est, ipsius erit.
| וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון׃ | 35 |
Si bos alienus bovem alterius vulneraverit, et ille mortuus fuerit: vendent bovem vivum, et divident pretium, cadaver autem mortui inter se dispertient.
| או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו׃ | 36 |
Sin autem sciebat quod bos cornupeta esset ab heri et nudiustertius, et non custodivit eum dominus suus: reddet bovem pro bove, et cadaver integrum accipiet.
