שמות 21

1 ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם׃

And these are the laws of justice which thou shalt set before them.

2 כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם׃

If thou buy a Hebrew servant, six years shall he serve; and in the seventh he shall go out free for nothing.

3 אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו׃

If he came in by himself, he shall go out by himself; if he was the husband of a woman, then shall his wife go out with him.

4 אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו׃

If his master should give him a wife, and she bear him sons or daughters: the wife and her children shall belong to her master, and he shall go out by himself.

5 ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי׃

And if the servant should plainly say, I love my master, my wife, and my children; I will not go out free:

6 והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם׃

Then shall his master bring him unto the judges, and he shall bring him to the door, or unto the door-post; and his master shall bore his ear through with an awl; and he shall serve him till the jubilee.

7 וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים׃

And if a man sell his daughter for a maid-servant, she shall not go out as the men-servants go out.

8 אם רעה בעיני אדניה אשר לא יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה׃

If she please not her master, to whom he hath assigned her, then shall he aid her to be redeemed: unto a strange nation he shall have no power to sell her, seeing he hath dealt faithlessly with her.

9 ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה׃

And if he should assign her unto his son, then shall he do unto her after the right of the daughters.

10 אם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע׃

If he take himself another wife, her food, her raiment, and her duty of marriage, shall he not diminish.

11 ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף׃

And if he do not these three things unto her, then shall she go out free, without money.

12 מכה איש ומת מות יומת׃

He that smiteth a man, so that he die, shall surely be put to death.

13 ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה׃

And if he did not lie in wait, but God let it come into his hand, then will I appoint thee a place whither he shall flee.

14 וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות׃

But if a man come presumptuously upon his neighbor, to slay him with guile, from my altar shalt thou take him, that he may die.

15 ומכה אביו ואמו מות יומת׃

And he that smiteth his father, or his mother, shall surely be put to death.

16 וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת׃

And he that stealeth a man, and selleth him, and he be found in his hand, shall surely be put to death.

17 ומקלל אביו ואמו מות יומת׃

And he that curseth his father, or his mother, shall surely be put to death.

18 וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב׃

And if men strive together, and one smite the other with a stone, or with the fist, and he die not, but keepeth his bed:

19 אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא׃

If he rise again, and walk abroad upon his crutch, then shall he that smote him be quit; only he shall pay for the loss of his time, and shall cause him to be thoroughly healed.

20 וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם׃

And if a man smite his servant or his maid, with a rod, and he die under his hand, it shall be surely avenged.

21 אך אם יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא׃

Nevertheless, if he continue alive a day or two, it shall not be avenged; for he is his money.

22 וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים׃

If men strive, and hurt a woman with child, so that her children depart from her, and yet no farther mischief follow: he shall be surely punished, [with a fine, ] according as the husband of the woman will lay upon him; and he shall pay this by the decision of the judges.

23 ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש׃

And if any mischief follow, then shalt thou give life for life.

24 עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל׃

Eye for eye, tooth for tooth, hand for hand, foot for foot,

25 כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה׃

Burning for burning, wound for wound, bruise for bruise.

26 וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו׃

And if a man smite the eye of his servant, or the eye of his maid, that it perish, he shall let him go free for the sake of his eye.

27 ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו׃

And if he strike out his man-servant's tooth, or his maid-servant's tooth, he shall let him go free for the sake of his tooth.

28 וכי יגח שור את איש או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי׃

If an ox gore a man or a woman, that he die: then shall the ox be surely stoned, and his flesh shall not be eaten; but the owner of the ox shall be quit.

29 ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת׃

But if the ox were wont to gore in time past, and warning have been given to his owner, and he hath not kept him in, and he killeth a man or a woman: the ox shall be stoned, and his owner also should of right be put to death;

30 אם כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר יושת עליו׃

But there shall be laid on him a sum of money in atonement, and he shall give the ransom of his life whatsoever may be laid upon him.

31 או בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו׃

If he gore a son, or gore a daughter, according to this judgment shall be done unto him.

32 אם עבד יגח השור או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל׃

If the ox gore a man-servant or a maid-servant, thirty shekels of silver shall he give to his master, and the ox shall be stoned.

33 וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור׃

And if a man open a pit, or if a man dig a pit, and do not cover it, and an ox or an ass fall therein:

34 בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו׃

The owner of the pit shall make it good, he shall make restitution in money unto the owner thereof; and the dead beast shall be his.

35 וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון׃

And if one man's ox hurt the ox of another, that he die: then shall they sell the live ox, and divide his money; and the dead ox also they shall divide.

36 או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו׃

But if it be known that the ox was wont to gore in time past, and his owner hath not kept him in: he shall surely pay ox for ox; and the dead shall belong to him.