< שמות 2 >

וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי׃ 1
Now a man of the house of Levi married a daughter of Levi,
ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים׃ 2
and she conceived and gave birth to a son. When she saw that he was a beautiful child, she hid him for three months.
ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר׃ 3
But when she could no longer hide him, she got him a papyrus basket and coated it with tar and pitch. Then she placed the child in the basket and set it among the reeds along the bank of the Nile.
ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו׃ 4
And his sister stood at a distance to see what would happen to him.
ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה׃ 5
Soon the daughter of Pharaoh went down to bathe in the Nile, and her attendants were walking along the riverbank. And when she saw the basket among the reeds, she sent her maidservant to retrieve it.
ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה׃ 6
When she opened it, she saw the child, and behold, the little boy was crying. So she had compassion on him and said, “This is one of the Hebrew children.”
ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד׃ 7
Then his sister said to Pharaoh’s daughter, “Shall I go and call one of the Hebrew women to nurse the child for you?”
ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד׃ 8
“Go ahead,” Pharaoh’s daughter told her. And the girl went and called the boy’s mother.
ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו׃ 9
Pharaoh’s daughter said to her, “Take this child and nurse him for me, and I will pay your wages.” So the woman took the boy and nursed him.
ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו׃ 10
When the child had grown older, she brought him to Pharaoh’s daughter, and he became her son. She named him Moses and explained, “I drew him out of the water.”
ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו׃ 11
One day, after Moses had grown up, he went out to his own people and observed their hard labor. He saw an Egyptian beating a Hebrew, one of his own people.
ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול׃ 12
After looking this way and that and seeing no one, he struck down the Egyptian and hid his body in the sand.
ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך׃ 13
The next day Moses went out and saw two Hebrews fighting. He asked the one in the wrong, “Why are you attacking your companion?”
ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר׃ 14
But the man replied, “Who made you ruler and judge over us? Are you planning to kill me as you killed the Egyptian?” Then Moses was afraid and thought, “This thing I have done has surely become known.”
וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר׃ 15
When Pharaoh heard about this matter, he sought to kill Moses. But Moses fled from Pharaoh and settled in the land of Midian, where he sat down beside a well.
ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן׃ 16
Now the priest of Midian had seven daughters, and they came to draw water and fill the troughs to water their father’s flock.
ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם׃ 17
And when some shepherds came along and drove them away, Moses rose up to help them and watered their flock.
ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום׃ 18
When the daughters returned to their father Reuel, he asked them, “Why have you returned so early today?”
ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן׃ 19
“An Egyptian rescued us from the shepherds,” they replied. “He even drew water for us and watered the flock.”
ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם׃ 20
“So where is he?” their father asked. “Why did you leave the man behind? Invite him to have something to eat.”
ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה׃ 21
Moses agreed to stay with the man, and he gave his daughter Zipporah to Moses in marriage.
ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה׃ 22
And she gave birth to a son, and Moses named him Gershom, saying, “I have become a foreigner in a foreign land.”
ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה׃ 23
After a long time, the king of Egypt died. The Israelites groaned and cried out under their burden of slavery, and their cry for deliverance from bondage ascended to God.
וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב׃ 24
So God heard their groaning, and He remembered His covenant with Abraham, Isaac, and Jacob.
וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים׃ 25
God saw the Israelites and took notice.

< שמות 2 >