שמות 15

1 אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים׃

Then sang Moses and the children of Israel this song to the LORD, and spoke, saying, I will sing to the LORD, for he has triumphed gloriously: the horse and his rider has he thrown into the sea.

2 עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו׃

The LORD is my strength and song, and he is become my salvation: he is my God, and I will prepare him an habitation; my father’s God, and I will exalt him.

3 יהוה איש מלחמה יהוה שמו׃

The LORD is a man of war: the LORD is his name.

4 מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף׃

Pharaoh’s chariots and his host has he cast into the sea: his chosen captains also are drowned in the Red sea.

5 תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן׃

The depths have covered them: they sank into the bottom as a stone.

6 ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב׃

Your right hand, O LORD, is become glorious in power: your right hand, O LORD, has dashed in pieces the enemy.

7 וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש׃

And in the greatness of your excellency you have overthrown them that rose up against you: you sent forth your wrath, which consumed them as stubble.

8 וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים׃

And with the blast of your nostrils the waters were gathered together, the floods stood upright as an heap, and the depths were congealed in the heart of the sea.

9 אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי׃

The enemy said, I will pursue, I will overtake, I will divide the spoil; my lust shall be satisfied on them; I will draw my sword, my hand shall destroy them.

10 נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים׃

You did blow with your wind, the sea covered them: they sank as lead in the mighty waters.

11 מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא׃

Who is like to you, O LORD, among the gods? who is like you, glorious in holiness, fearful in praises, doing wonders?

12 נטית ימינך תבלעמו ארץ׃

You stretched out your right hand, the earth swallowed them.

13 נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך׃

You in your mercy have led forth the people which you have redeemed: you have guided them in your strength to your holy habitation.

14 שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת׃

The people shall hear, and be afraid: sorrow shall take hold on the inhabitants of Palestina.

15 אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען׃

Then the dukes of Edom shall be amazed; the mighty men of Moab, trembling shall take hold on them; all the inhabitants of Canaan shall melt away.

16 תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זו קנית׃

Fear and dread shall fall on them; by the greatness of your arm they shall be as still as a stone; till your people pass over, O LORD, till the people pass over, which you have purchased.

17 תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך׃

You shall bring them in, and plant them in the mountain of your inheritance, in the place, O LORD, which you have made for you to dwell in, in the Sanctuary, O LORD, which your hands have established.

18 יהוה ימלך לעלם ועד׃

The LORD shall reign for ever and ever.

19 כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים׃

For the horse of Pharaoh went in with his chariots and with his horsemen into the sea, and the LORD brought again the waters of the sea on them; but the children of Israel went on dry land in the middle of the sea.

20 ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת׃

And Miriam the prophetess, the sister of Aaron, took a tambourine in her hand; and all the women went out after her with tambourines and with dances.

21 ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים׃

And Miriam answered them, Sing you to the LORD, for he has triumphed gloriously; the horse and his rider has he thrown into the sea.

22 ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים׃

So Moses brought Israel from the Red sea, and they went out into the wilderness of Shur; and they went three days in the wilderness, and found no water.

23 ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה׃

And when they came to Marah, they could not drink of the waters of Marah, for they were bitter: therefore the name of it was called Marah.

24 וילנו העם על משה לאמר מה נשתה׃

And the people murmured against Moses, saying, What shall we drink?

25 ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו׃

And he cried to the LORD; and the LORD showed him a tree, which when he had cast into the waters, the waters were made sweet: there he made for them a statute and an ordinance, and there he proved them,

26 ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך׃

And said, If you will diligently listen to the voice of the LORD your God, and will do that which is right in his sight, and will give ear to his commandments, and keep all his statutes, I will put none of these diseases on you, which I have brought on the Egyptians: for I am the LORD that heals you.

27 ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים׃

And they came to Elim, where were twelve wells of water, and three score and ten palm trees: and they encamped there by the waters.