< שמות 15 >
אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים׃ | 1 |
Then Moses and the Israelites sang this song to the LORD: “I will sing to the LORD, for He is highly exalted. The horse and rider He has thrown into the sea.
עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו׃ | 2 |
The LORD is my strength and my song, and He has become my salvation. He is my God, and I will praise Him, my father’s God, and I will exalt Him.
יהוה איש מלחמה יהוה שמו׃ | 3 |
The LORD is a warrior, the LORD is His name.
מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף׃ | 4 |
Pharaoh’s chariots and army He has cast into the sea; the finest of his officers are drowned in the Red Sea.
תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן׃ | 5 |
The depths have covered them; they sank there like a stone.
ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב׃ | 6 |
Your right hand, O LORD, is majestic in power; Your right hand, O LORD, has shattered the enemy.
וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש׃ | 7 |
You overthrew Your adversaries by Your great majesty. You unleashed Your burning wrath; it consumed them like stubble.
וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים׃ | 8 |
At the blast of Your nostrils the waters piled up; like a wall the currents stood firm; the depths congealed in the heart of the sea.
אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי׃ | 9 |
The enemy declared, ‘I will pursue, I will overtake. I will divide the spoils; I will gorge myself on them. I will draw my sword; my hand will destroy them.’
נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים׃ | 10 |
But You blew with Your breath, and the sea covered them. They sank like lead in the mighty waters.
מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא׃ | 11 |
Who among the gods is like You, O LORD? Who is like You—majestic in holiness, revered with praises, performing wonders?
נטית ימינך תבלעמו ארץ׃ | 12 |
You stretched out Your right hand, and the earth swallowed them up.
נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך׃ | 13 |
With loving devotion You will lead the people You have redeemed; with Your strength You will guide them to Your holy dwelling.
שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת׃ | 14 |
The nations will hear and tremble; anguish will grip the dwellers of Philistia.
אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען׃ | 15 |
Then the chiefs of Edom will be dismayed; trembling will seize the leaders of Moab; those who dwell in Canaan will melt away,
תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זו קנית׃ | 16 |
and terror and dread will fall on them. By the power of Your arm they will be as still as a stone until Your people pass by, O LORD, until the people You have bought pass by.
תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך׃ | 17 |
You will bring them in and plant them on the mountain of Your inheritance— the place, O LORD, You have prepared for Your dwelling, the sanctuary, O Lord, Your hands have established.
The LORD will reign forever and ever!”
כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים׃ | 19 |
For when Pharaoh’s horses, chariots, and horsemen went into the sea, the LORD brought the waters of the sea back over them. But the Israelites walked through the sea on dry ground.
ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת׃ | 20 |
Then Miriam the prophetess, Aaron’s sister, took a tambourine in her hand, and all the women followed her with tambourines and dancing.
ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים׃ | 21 |
And Miriam sang back to them: “Sing to the LORD, for He is highly exalted; the horse and rider He has thrown into the sea.”
ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים׃ | 22 |
Then Moses led Israel from the Red Sea, and they went out into the Desert of Shur. For three days they walked in the desert without finding water.
ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה׃ | 23 |
And when they came to Marah, they could not drink the water there because it was bitter. (That is why it was named Marah.)
וילנו העם על משה לאמר מה נשתה׃ | 24 |
So the people grumbled against Moses, saying, “What are we to drink?”
ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו׃ | 25 |
And Moses cried out to the LORD, and the LORD showed him a log. And when he cast it into the waters, they were sweetened. There the LORD made for them a statute and an ordinance, and there He tested them,
ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך׃ | 26 |
saying, “If you will listen carefully to the voice of the LORD your God, and do what is right in His eyes, and pay attention to His commands, and keep all His statutes, then I will not bring on you any of the diseases I inflicted on the Egyptians. For I am the LORD who heals you.”
ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים׃ | 27 |
Then they came to Elim, where there were twelve springs of water and seventy palm trees, and they camped there by the waters.