< שמות 12 >
ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר׃ | 1 |
And he said Yahweh to Moses and to Aaron in [the] land of Egypt saying.
החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה׃ | 2 |
The month this for you [will be the] beginning of months [will be] first it for you of [the] months of the year.
דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת שה לבית׃ | 3 |
Speak to all [the] congregation of Israel saying on the ten of the month this so they may take for themselves everyone a lamb for a household of fathers a lamb for the household.
ואם ימעט הבית מהית משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה׃ | 4 |
And if it will be [too] small the household for being for a lamb and he will take he and neighbor his near to house his by [the] number of people each one to [the] mouth of food his you will estimate on the lamb.
שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו׃ | 5 |
A lamb unblemished male a son of a year it will be for you one of the lambs and one of the goats you will take.
והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים׃ | 6 |
And it will be for you for safekeeping until [the] four-teen day of the month this and they will slaughter it all [the] assembly of [the] congregation of Israel between the two evenings.
ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם׃ | 7 |
And they will take some of the blood and they will put [it] on [the] two the doorposts and on the lintels on the houses which they will eat it in them.
ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו׃ | 8 |
And they will eat the meat in the night this roasted of fire and unleavened bread with bitter herbs they will eat it.
אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו׃ | 9 |
May not you eat any of it raw and boiled being boiled in water that except roasted of fire head its with legs its and with entrails its.
ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו׃ | 10 |
And not you will leave over any of it until morning and what is left over of it until morning with fire you will burn.
וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה׃ | 11 |
And thus you will eat it loins your girded sandals your on feet your and staff your in hand your and you will eat it in haste [is] a passover it to Yahweh.
ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה׃ | 12 |
And I will pass in [the] land of Egypt in the night this and I will strike every firstborn in [the] land of Egypt from humankind and unto livestock and on all [the] gods of Egypt I will do acts of judgment I [am] Yahweh.
והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים׃ | 13 |
And it will become the blood for you a sign on the houses where you [are] there and I will see the blood and I will pass over over you and not it will be among you a plague for destruction when strike I in [the] land of Egypt.
והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו׃ | 14 |
And it will become the day this for you a memorial and you will celebrate a festival it a festival of Yahweh to generations your a statute of perpetuity you will celebrate as a festival it.
שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד יום השבעי׃ | 15 |
Seven days unleavened bread you will eat surely on the day first you will remove leaven from houses your for - any [one who] eats leaven and he will be cut off the person that from Israel from [the] day first until [the] day seventh.
וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם׃ | 16 |
And [will be] on the day first a convocation of holiness and on the day seventh a convocation of holiness it will be to you any work not it will be done on them only [that] which it will be eaten by every person it to only it it will be done by you.
ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם׃ | 17 |
And you will keep the unleavened bread for on [the] substance of the day this I brought out hosts your from [the] land of Egypt and you will keep the day this to generations your a statute of perpetuity.
בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב׃ | 18 |
In the first [month] on [the] four-teen day of the month in the evening you will eat unleavened bread until [the] day one and twenty of the month in the evening.
שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ׃ | 19 |
Seven days leaven not it will be found in houses your for - any [one who] eats a thing leavened and he will be cut off the person that from [the] congregation of Israel in the sojourner and in [the] native-born of the land.
כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות׃ | 20 |
Any thing leavened not you will eat in all dwelling places your you will eat unleavened bread.
ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח׃ | 21 |
And he summoned Moses all [the] elders of Israel and he said to them draw and take for yourselves sheep to clans your and slaughter the passover.
ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר׃ | 22 |
And you will take a bunch of hyssop and you will dip [it] in the blood which [is] in the basin and you will make touch the lintels and [the] two the doorposts some of the blood which [is] in the basin and you not you will go out anyone from [the] door of house his until morning.
ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף׃ | 23 |
And he will pass through Yahweh to strike Egypt and he will see the blood on the lintels and on [the] two the doorposts and he will pass over Yahweh over the doorway and not he will permit the destroyer to come into houses your to strike [you].
ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם׃ | 24 |
And you will keep the word this to a decree for yourself and for children your until perpetuity.
והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת׃ | 25 |
And it will be that you will come into the land which he will give Yahweh to you just as he said and you will keep the service this.
והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם׃ | 26 |
And it will be that they will say to you children your what? [is] the service this to you.
ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו׃ | 27 |
And you will say [is] a sacrifice of passover it to Yahweh who he passed over over [the] houses of [the] people of Israel in Egypt when struck he Egypt and houses our he delivered and it bowed low the people and they bowed down.
וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו׃ | 28 |
And they went and they did [the] people of Israel just as he had commanded Yahweh Moses and Aaron so they did.
ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה׃ | 29 |
And it was - in [the] middle of the night and Yahweh he struck every firstborn in [the] land of Egypt from [the] firstborn of Pharaoh who sat on throne his unto [the] firstborn of the prisoner who [was] in [the] house of the cistern and every firstborn of livestock.
ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת׃ | 30 |
And he arose Pharaoh night he and all servants his and all Egypt and it was a cry great in Egypt for there not [was] a house where there not there [was] a dead [person].
ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם׃ | 31 |
And he summoned Moses and Aaron night and he said arise go out from among people my both you as well as [the] people of Israel and go serve Yahweh as said you.
גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי׃ | 32 |
Both flock[s] your as well as herd[s] your take just as you said and go and you will bless also me.
ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים׃ | 33 |
And it urged Egypt on the people to hurry to send away them from the land for they said all of us [are] about to die.
וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם׃ | 34 |
And it carried off the people dough its before it was leavened kneading troughs their [were] bound up in clothes their on shoulder their.
ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת׃ | 35 |
And [the] people of Israel they did according to [the] word of Moses and they asked from Egypt articles of silver and articles of gold and clothes.
ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים׃ | 36 |
And Yahweh he gave [the] favor of the people in [the] eyes of Egypt and they granted [the] request them and they plundered Egypt.
ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף׃ | 37 |
And they set out [the] people of Israel from Rameses Succoth towards [were] about six hundred thousand foot soldier[s] the men apart from little one[s].
וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד׃ | 38 |
And also a mixed company numerous it went up with them and flock[s] and herd[s] livestock numerous very.
ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם׃ | 39 |
And they baked the dough which they had brought out from Egypt bread cakes unleavened bread for not it was leavened for they had been driven out from Egypt and not they had been able to delay and also provision[s] not they had made for themselves.
ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה׃ | 40 |
And [the] dwelling of [the] people of Israel which they dwelt in Egypt [was] thirty year[s] and four hundred year[s].
ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים׃ | 41 |
And it was from [the] end of thirty year[s] and four hundred year[s] and it was on [the] substance of the day this they went out all [the] hosts of Yahweh from [the] land of Egypt.
ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם׃ | 42 |
[was] a night of Vigil it for Yahweh to bring out them from [the] land of Egypt it the night this for Yahweh vigil for all [the] people of Israel to generations their.
ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו׃ | 43 |
And he said Yahweh to Moses and Aaron this [is] [the] statute of the passover any son of foreignness not he will eat in it.
וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אתו אז יאכל בו׃ | 44 |
And every slave of anyone [the] purchase of silver and you will circumcise him then he will eat in it.
תושב ושכיר לא יאכל בו׃ | 45 |
A resident alien and a hired laborer not he will eat in it.
בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו׃ | 46 |
In a house one it will be eaten not you will bring out from the house any of the meat [the] outside towards and a bone not you will break in it.
כל עדת ישראל יעשו אתו׃ | 47 |
All [the] congregation of Israel they will do it.
וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו׃ | 48 |
And if he will sojourn with you a sojourner and he will observe a passover to Yahweh he will be circumcised of him every male and then he will draw near to observe it and he will be like [the] native-born of the land and any uncircumcised [man] not he will eat in it.
תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם׃ | 49 |
Law one it will be[long] to the native-born and to the sojourner who sojourns in midst of you.
ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו׃ | 50 |
And they did all [the] people of Israel just as he had commanded Yahweh Moses and Aaron so they did.
ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם׃ | 51 |
And it was on [the] substance of the day this he brought out Yahweh [the] people of Israel from [the] land of Egypt on hosts their.