שמות 10
| ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו׃ | 1 |
And Yhwh said unto Moses, Go in unto Pharaoh: for I have hardened his heart, and the heart of his servants, that I might shew these my signs before him:
| ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה׃ | 2 |
And that thou mayest tell in the ears of thy son, and of thy son’s son, what things I have wrought in Egypt, and my signs which I have done among them; that ye may know how that I am Yhwh.
| ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני׃ | 3 |
And Moses and Aaron came in unto Pharaoh, and said unto him, Thus saith Yhwh God of the Hebrews, How long wilt thou refuse to humble thyself before me? let my people go, that they may serve me.
| כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך׃ | 4 |
Else, if thou refuse to let my people go, behold, to morrow will I bring the locusts into thy coast:
| וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה׃ | 5 |
And they shall cover the face of the earth, that one cannot be able to see the earth: and they shall eat the residue of that which is escaped, which remaineth unto you from the hail, and shall eat every tree which groweth for you out of the field:
| ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה׃ | 6 |
And they shall fill thy houses, and the houses of all thy servants, and the houses of all the Egyptians; which neither thy fathers, nor thy fathers’ fathers have seen, since the day that they were upon the earth unto this day. And he turned himself, and went out from Pharaoh.
| ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים׃ | 7 |
And Pharaoh’s servants said unto him, How long shall this man be a snare unto us? let the men go, that they may serve Yhwh their God: knowest thou not yet that Egypt is destroyed?
| ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים׃ | 8 |
And Moses and Aaron were brought again unto Pharaoh: and he said unto them, Go, serve Yhwh your God: but who are they that shall go?
| ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו׃ | 9 |
And Moses said, We will go with our young and with our old, with our sons and with our daughters, with our flocks and with our herds will we go; for we must hold a feast unto Yhwh.
| ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם׃ | 10 |
And he said unto them, Let Yhwh be so with you, as I will let you go, and your little ones: look to it; for evil is before you.
| לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה׃ | 11 |
Not so: go now ye that are men, and serve Yhwh; for that ye did desire. And they were driven out from Pharaoh’s presence.
| ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד׃ | 12 |
And Yhwh said unto Moses, Stretch out thine hand over the land of Egypt for the locusts, that they may come up upon the land of Egypt, and eat every herb of the land, even all that the hail hath left.
| ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה׃ | 13 |
And Moses stretched forth his rod over the land of Egypt, And Yhwh brought an east wind upon the land all that day, and all that night; and when it was morning, the east wind brought the locusts.
| ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן׃ | 14 |
And the locusts went up over all the land of Egypt, and rested in all the coasts of Egypt: very grievous were they; before them there were no such locusts as they, neither after them shall be such.
| ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים׃ | 15 |
For they covered the face of the whole earth, so that the land was darkened; and they did eat every herb of the land, and all the fruit of the trees which the hail had left: and there remained not any green thing in the trees, or in the herbs of the field, through all the land of Egypt.
| וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם׃ | 16 |
Then Pharaoh called for Moses and Aaron in haste; and he said, I have sinned against Yhwh your God, and against you.
| ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה׃ | 17 |
Now therefore forgive, I pray thee, my sin only this once, and intreat Yhwh your God, that he may take away from me this death only.
| ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה׃ | 18 |
And he went out from Pharaoh, and intreated Yhwh.
| ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים׃ | 19 |
And Yhwh turned a mighty strong west wind, which took away the locusts, and cast them into the Red sea; there remained not one locust in all the coasts of Egypt.
| ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל׃ | 20 |
But Yhwh hardened Pharaoh’s heart, so that he would not let the children of Israel go.
| ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך׃ | 21 |
And Yhwh said unto Moses, Stretch out thine hand toward heaven, that there may be darkness over the land of Egypt, even darkness which may be felt.
| ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים׃ | 22 |
And Moses stretched forth his hand toward heaven; and there was a thick darkness in all the land of Egypt three days:
| לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם׃ | 23 |
They saw not one another, neither rose any from his place for three days: but all the children of Israel had light in their dwellings.
| ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם׃ | 24 |
And Pharaoh called unto Moses, and said, Go ye, serve Yhwh; only let your flocks and your herds be stayed: let your little ones also go with you.
| ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלות ועשינו ליהוה אלהינו׃ | 25 |
And Moses said, Thou must give us also sacrifices and burnt offerings, that we may sacrifice unto Yhwh our God.
| וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה׃ | 26 |
Our cattle also shall go with us; there shall not an hoof be left behind; for thereof must we take to serve Yhwh our God; and we know not with what we must serve Yhwh, until we come thither.
| ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם׃ | 27 |
But Yhwh hardened Pharaoh’s heart, and he would not let them go.
| ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות׃ | 28 |
And Pharaoh said unto him, Get thee from me, take heed to thyself, see my face no more; for in that day thou seest my face thou shalt die.
| ויאמר משה כן דברת לא אסף עוד ראות פניך׃ | 29 |
And Moses said, Thou hast spoken well, I will see thy face again no more.
