< שמות 1 >
ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃ | 1 |
Tato jsou pak jména synů Izraelských, kteříž vešli do Egypta s Jákobem; každý s čeledí svou přišel:
ראובן שמעון לוי ויהודה׃ | 2 |
Ruben, Simeon, Léví a Juda;
Izachar, Zabulon a Beniamin;
Dan a Neftalím, Gád a Asser.
ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃ | 5 |
A bylo všech osob pošlých z bedr Jákobových sedmdesáte duší; Jozef pak byl v Egyptě.
וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃ | 6 |
I umřel Jozef a všickni bratří jeho, a všecken ten rod.
ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃ | 7 |
Synové pak Izraelští rozmnožili se a rodili se v hojnosti; a rozhojňovali se, i zsilili se náramně velmi, a naplněna jest jimi země.
ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃ | 8 |
V tom povstal král nový v Egyptě, kterýž neznal Jozefa.
ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃ | 9 |
Ten řekl lidu svému: Aj, lid synů Izraelských jest mnohý a silnější nad nás.
הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃ | 10 |
Nuže, opatrně sobě počínejme před ním, aby se nerozmohl; a když by přišla válka, aby se nepřipojil i on k nepřátelům našim, a nebojoval proti nám, a nevyšel z země.
וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃ | 11 |
Protož ustanovili nad ním úředníky, kteříž by plat vybírali, aby je trápili břemeny svými. I vystavěl lid Izraelský Faraonovi města skladů, Fiton a Ramesses.
וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃ | 12 |
Ale čím více trápili jej, tím více rostl a tím se více rozmáhal. I vzali sobě syny Izraelské v ošklivost.
ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃ | 13 |
A tak podrobovali Egyptští syny Izraelské v službu těžkou.
וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃ | 14 |
A k hořkosti přivodili život jejich robotami těžkými, v hlině a cihlách a ve všelijakém díle na poli, mimo všelikou potřebu svou, k níž práce jejich užívali nenáležitě a bez lítosti.
ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃ | 15 |
I poručil král Egyptský babám Hebrejským, z nichž jedna sloula Sefora a druhá Fua,
ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃ | 16 |
A řekl: Když budete pomáhati ženám Hebrejským při porodu, a uzříte, že již rodí, byl-li by syn, zabíte ho, pakli dcera, tedy ať jest živa.
ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃ | 17 |
Bály se pak ty baby Boha, a nečinily tak, jakž jim poručil král Egyptský, ale živých nechávaly pacholíků.
ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃ | 18 |
Povolav tedy bab král Egyptský, mluvil jim: Proč jste to učinily, že jste živé zachovaly pacholíky?
ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃ | 19 |
I odpověděly baby Faraonovi: Nejsou ženy Hebrejské jako ženy Egyptské; nebo ony jsou silnějšího přirození. Dříve než přijde k nim baba, ony porodí.
וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃ | 20 |
I učinil dobře Bůh těm babám. A rozmnožen jest lid, a zsilili se velmi.
ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃ | 21 |
Stalo se pak proto, že se bály baby ty Boha, vzdělal jim domy.
ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃ | 22 |
I přikázal Farao všemu lidu svému, řka: Každého syna, kterýž se narodí, do řeky uvrzte; každé pak dcery nechte živé.