< אֶל־הָאֶפְסִיִּים 5 >

לכן לכו בדרך האלהים כבנים חביבים׃ 1
Så varer nu Guds efterföljare, såsom älskelige barn.
והתהלכו באהבה כאשר גם המשיח אהב אתנו והקריב את נפשו בעדנו לקרבן וזבח לאלהים לריח ניחוח׃ 2
Och vandrer i kärlekenom, såsom ock Christus hafver älskat oss, och utgifvit sig sjelf för oss till gåfvo och offer, Gudi till en söt lukt.
אבל זנות וכל טמאה ואהבת בצע בל יזכר ביניכם כאשר נאוה לקדשים׃ 3
Boleri och all slemhet, eller girighet låter ibland eder icke ens nämnda varda, såsom helgon tillhörer;
גם לא נבול פה ודברי סכלות ולעג אשר לא כהגן כי אם קול תודה׃ 4
Och slem ord, eller gäckeri, eller skämt som icke höfves; utan heldre tacksägelse.
כי זאת ידע תדעו כי כל זנה וטמא ואהב בצע שהוא עבד אלילים אין לו חלק ונחלה במלכות המשיח והאלהים׃ 5
Ty I skolen veta, att ingen bolare, eller oren, eller giriger, hvilken är en afgudadyrkare, hafver arfvedel uti Christi och Guds rike.
אל ישיא איש אתכם בדברי ריק כי בגלל אלה חרון אלהים בא על בני המרי׃ 6
Låter eder ingen förföra med fåfäng ord; ty för sådana plägar Guds vrede komma öfver otrones barn.
על כן אל יהי חלקכם עמהם׃ 7
Derföre varer icke deras stallbröder.
כי מלפנים הייתם חשך ועתה הנכם אור באדנינו התהלכו נא כבני אור׃ 8
Ty I voren fordom mörker, men nu ären I ljus i Herranom; vandrar såsom ljusens barn.
כי פרי הרוח כל מעשי חסד וצדק ואמת׃ 9
Ty Andans frukt är uti all godhet, och rättfärdighet, och sanning.
ובחנו מה הוא רצוי בעיני אדנינו׃ 10
Och pröfver hvad Herranom täckt är.
ואל תשתתפו עם מעשי החשך אשר לא יעשו פרי כי אם הוכח תוכיחו אותם׃ 11
Och hafver ingen delaktighet med de onyttiga mörksens verk; utan straffer dem heldre.
כי מה שהם עשים בסתר חרפה היא אך לספר׃ 12
Ty hvad hemliga af dem sker, det är ock skamligit att säga.
אבל כל זאת יגלה כשיוכח על ידי האור כי כל הנגלה אור הוא׃ 13
Men allt detta varder uppenbart, när det af ljuset straffadt varder; ty allt det uppenbart varder, det är ljus.
על כן הוא אומר עורה הישן וקומה מן המתים ויאר לך המשיח׃ 14
Derföre säger han: Vaka upp, du som sofver, och statt upp ifrå de döda, så varder Christus dig upplysandes.
ועתה ראו והזהרו להתהלך לא ככסילים כי אם כחכמים׃ 15
Så ser nu till, huru I vandren visliga; icke som de ovise, utan som vise.
מוקירים העת כי הימים רעים המה׃ 16
Och skicker eder efter tiden; ty tiden är ond.
על כן אל תהיו חסרי דעת כי אם מבינים לדעת מה הוא רצון אדנינו׃ 17
Derföre, varer icke oförståndige, utan förståndige hvad Herrans vilje är.
ואל תשתכרו מיין המביא לידי פריצות כי אם המלאו ברוח׃ 18
Och dricker eder icke druckna af vin, af hvilko ett oskickeligit väsende kommer; utan uppfyllens af den Helga Anda;
ושיחו איש לרעהו בתהלות ותשבחות ושירות רוחניות שירו וזמרו לאדני בלבבכם׃ 19
Talande emellan eder i psalmer, och lofsånger, och andeliga visor; sjungandes och spelandes Herranom uti edor hjerta;
והודו בכל עת על הכל לאלהים אבינו בשם אדנינו ישוע המשיח׃ 20
Alltid tacksägandes Gudi och Fadrenom för hvar man, uti vårs Herras Jesu Christi Namn;
הכנעו איש לאחיו ביראת אלהים׃ 21
Ymsom underdånige, den ene dem andra, i Guds räddhåga.
הנשים הכנענה לבעליכן כמו לאדנינו׃ 22
Hustrurna vare sina män underdåniga, såsom Herranom.
כי האיש הוא ראש האשה כאשר המשיח הוא ראש העדה והוא מושיע של הגוף׃ 23
Ty mannen är hustruns hufvud; såsom ock Christus är församlingenes hufvud; och han är ock sins kropps helsa.
אבל כאשר תכנע העדה למשיח ככה גם הנשים לבעליהן בכל דבר׃ 24
Såsom nu församlingen är underdånig Christo, så skola ock hustrurna uti all ting vara sina män underdåniga.
האנשים אהבו את נשיכם כאשר גם המשיח אהב את העדה ויתן את נפשו בעדה׃ 25
I män, älsker edra hustrur, såsom ock Christus älskade församlingen, och hafver utgifvit sig sjelf för henne;
למען קדשה בדברו אחרי אשר טהרה ברחיצת המים׃ 26
På det han henne helga skulle, och hafver gjort henne rena i vattnsens bad, genom ordet;
להקימה בכבוד לו לעדה אשר אין בה כתם וקמט וכדומה כי אם למען תהיה קדושה ותמימה׃ 27
På det han skulle beställa sig sjelf ena församling, den härlig är, den ingen fläck eller skrynko hafver, eller annat sådant; utan att hon skulle vara helig och ostraffelig.
כן האנשים חיבים לאהב את נשיהם כגופם כי האהב את אשתו אהב את עצמו׃ 28
Så skola ock männerne älska sina hustrur, såsom sina egna kroppar. Den sina hustru älskar, han älskar sig sjelf.
כי מעולם לא שנא איש את בשרו כי אם זן ומכלכל אתו כאשר גם האדון את עדתו׃ 29
Ty ingen hafver någon tid hatat sitt eget kött; utan heldre föder och fordrar det, såsom ock Herren församlingen;
כי אברי גופו אנחנו משברו ומעצמיו׃ 30
Ty vi äre ledamöter af hans kropp, af hans kött, och af hans benom.
על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו שניהם לבשר אחד׃ 31
Fördenskull skall menniskan öfvergifva sin fader och moder, och blifva vid sin hustru, och af tvåm varder ett kött.
גדול הסוד הזה ואני מפרש אתו על המשיח ועל עדתו׃ 32
Denna hemlighet är stor; men jag talar om Christo och församlingen.
ואולם גם אתם כל איש מכם יאהב את אשתו כנפשו והאשה היא תזהר ותירא את בעלה׃ 33
Dock ock I, hvar i sin stad, älske sina hustru, såsom sig sjelf; men hustrun hafve mannen i vördning.

< אֶל־הָאֶפְסִיִּים 5 >