< אֶל־הָאֶפְסִיִּים 5 >

לכן לכו בדרך האלהים כבנים חביבים׃ 1
Γίνεσθε οὖν μιμηταὶ τοῦ θεοῦ ὡς τέκνα ἀγαπητὰ
והתהלכו באהבה כאשר גם המשיח אהב אתנו והקריב את נפשו בעדנו לקרבן וזבח לאלהים לריח ניחוח׃ 2
καὶ περιπατεῖτε ἐν ἀγάπῃ καθὼς καὶ ὁ Χριστὸς ἠγάπησεν (ἡμᾶς *NK(O)*) καὶ παρέδωκεν ἑαυτὸν ὑπὲρ (ἡμῶν *NK(O)*) προσφορὰν καὶ θυσίαν τῷ θεῷ εἰς ὀσμὴν εὐωδίας.
אבל זנות וכל טמאה ואהבת בצע בל יזכר ביניכם כאשר נאוה לקדשים׃ 3
Πορνεία δὲ καὶ ἀκαθαρσία πᾶσα ἢ πλεονεξία μηδὲ ὀνομαζέσθω ἐν ὑμῖν καθὼς πρέπει ἁγίοις
גם לא נבול פה ודברי סכלות ולעג אשר לא כהגן כי אם קול תודה׃ 4
καὶ αἰσχρότης καὶ μωρολογία ἢ εὐτραπελία (ἃ *N(k)O*) οὐκ (ἀνῆκεν *N(k)O*) ἀλλὰ μᾶλλον εὐχαριστία.
כי זאת ידע תדעו כי כל זנה וטמא ואהב בצע שהוא עבד אלילים אין לו חלק ונחלה במלכות המשיח והאלהים׃ 5
τοῦτο γὰρ (ἴστε *N(k)O*) γινώσκοντες ὅτι πᾶς πόρνος ἢ ἀκάθαρτος ἢ πλεονέκτης, (ὅ *N(k)O*) ἐστιν εἰδωλολάτρης, οὐκ ἔχει κληρονομίαν ἐν τῇ βασιλείᾳ τοῦ Χριστοῦ καὶ θεοῦ.
אל ישיא איש אתכם בדברי ריק כי בגלל אלה חרון אלהים בא על בני המרי׃ 6
Μηδεὶς ὑμᾶς ἀπατάτω κενοῖς λόγοις· διὰ ταῦτα γὰρ ἔρχεται ἡ ὀργὴ τοῦ θεοῦ ἐπὶ τοὺς υἱοὺς τῆς ἀπειθείας.
על כן אל יהי חלקכם עמהם׃ 7
μὴ οὖν γίνεσθε συμμέτοχοι αὐτῶν.
כי מלפנים הייתם חשך ועתה הנכם אור באדנינו התהלכו נא כבני אור׃ 8
ἦτε γάρ ποτε σκότος νῦν δὲ φῶς ἐν κυρίῳ· ὡς τέκνα φωτὸς περιπατεῖτε,
כי פרי הרוח כל מעשי חסד וצדק ואמת׃ 9
ὁ γὰρ καρπὸς τοῦ (φωτὸς *N(K)O*) ἐν πάσῃ ἀγαθωσύνῃ καὶ δικαιοσύνῃ καὶ ἀληθείᾳ,
ובחנו מה הוא רצוי בעיני אדנינו׃ 10
δοκιμάζοντες τί ἐστιν εὐάρεστον τῷ κυρίῳ.
ואל תשתתפו עם מעשי החשך אשר לא יעשו פרי כי אם הוכח תוכיחו אותם׃ 11
καὶ μὴ συγκοινωνεῖτε τοῖς ἔργοις τοῖς ἀκάρποις τοῦ σκότους, μᾶλλον δὲ καὶ ἐλέγχετε·
כי מה שהם עשים בסתר חרפה היא אך לספר׃ 12
τὰ γὰρ κρυφῇ γινόμενα ὑπ᾽ αὐτῶν αἰσχρόν ἐστιν καὶ λέγειν.
אבל כל זאת יגלה כשיוכח על ידי האור כי כל הנגלה אור הוא׃ 13
τὰ δὲ πάντα ἐλεγχόμενα ὑπὸ τοῦ φωτὸς φανεροῦται· πᾶν γὰρ τὸ φανερούμενον φῶς ἐστιν·
על כן הוא אומר עורה הישן וקומה מן המתים ויאר לך המשיח׃ 14
διὸ λέγει· (ἔγειρε *N(k)O*) ὁ καθεύδων καὶ ἀνάστα ἐκ τῶν νεκρῶν, καὶ ἐπιφαύσει σοι ὁ Χριστός.
ועתה ראו והזהרו להתהלך לא ככסילים כי אם כחכמים׃ 15
Βλέπετε οὖν ἀκριβῶς πῶς περιπατεῖτε μὴ ὡς ἄσοφοι ἀλλ᾽ ὡς σοφοί,
מוקירים העת כי הימים רעים המה׃ 16
ἐξαγοραζόμενοι τὸν καιρόν, ὅτι αἱ ἡμέραι πονηραί εἰσιν.
על כן אל תהיו חסרי דעת כי אם מבינים לדעת מה הוא רצון אדנינו׃ 17
διὰ τοῦτο μὴ γίνεσθε ἄφρονες, ἀλλὰ (συνίετε *N(k)O*) τί τὸ θέλημα τοῦ κυρίου.
ואל תשתכרו מיין המביא לידי פריצות כי אם המלאו ברוח׃ 18
καὶ μὴ μεθύσκεσθε οἴνῳ, ἐν ᾧ ἐστιν ἀσωτία, ἀλλὰ πληροῦσθε ἐν πνεύματι
ושיחו איש לרעהו בתהלות ותשבחות ושירות רוחניות שירו וזמרו לאדני בלבבכם׃ 19
λαλοῦντες ἑαυτοῖς (ἐν *n*) ψαλμοῖς καὶ ὕμνοις καὶ ᾠδαῖς πνευματικαῖς, ᾄδοντες καὶ ψάλλοντες (ἐν *ko*) τῇ καρδίᾳ ὑμῶν τῷ κυρίῳ,
והודו בכל עת על הכל לאלהים אבינו בשם אדנינו ישוע המשיח׃ 20
εὐχαριστοῦντες πάντοτε ὑπὲρ πάντων ἐν ὀνόματι τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ τῷ θεῷ καὶ πατρί·
הכנעו איש לאחיו ביראת אלהים׃ 21
ὑποτασσόμενοι ἀλλήλοις ἐν φόβῳ (Χριστοῦ. *N(K)O*)
הנשים הכנענה לבעליכן כמו לאדנינו׃ 22
Αἱ γυναῖκες, τοῖς ἰδίοις ἀνδράσιν (ὑποτάσσεσθε *K(O)*) ὡς τῷ κυρίῳ·
כי האיש הוא ראש האשה כאשר המשיח הוא ראש העדה והוא מושיע של הגוף׃ 23
ὅτι (ὁ *k*) ἀνήρ ἐστιν κεφαλὴ τῆς γυναικὸς ὡς καὶ ὁ Χριστὸς κεφαλὴ τῆς ἐκκλησίας, (καὶ *k*) αὐτὸς (ἐστιν *k*) σωτὴρ τοῦ σώματος·
אבל כאשר תכנע העדה למשיח ככה גם הנשים לבעליהן בכל דבר׃ 24
ἀλλ᾽ (ὡς *N(k)O*) ἡ ἐκκλησία ὑποτάσσεται τῷ Χριστῷ οὕτως καὶ αἱ γυναῖκες τοῖς (ἰδίοις *K*) ἀνδράσιν ἐν παντί.
האנשים אהבו את נשיכם כאשר גם המשיח אהב את העדה ויתן את נפשו בעדה׃ 25
Οἱ ἄνδρες, ἀγαπᾶτε τὰς γυναῖκας (ἑαυτῶν *K*) καθὼς καὶ ὁ Χριστὸς ἠγάπησεν τὴν ἐκκλησίαν καὶ ἑαυτὸν παρέδωκεν ὑπὲρ αὐτῆς
למען קדשה בדברו אחרי אשר טהרה ברחיצת המים׃ 26
ἵνα αὐτὴν ἁγιάσῃ καθαρίσας τῷ λουτρῷ τοῦ ὕδατος ἐν ῥήματι,
להקימה בכבוד לו לעדה אשר אין בה כתם וקמט וכדומה כי אם למען תהיה קדושה ותמימה׃ 27
ἵνα παραστήσῃ (αὐτὸς *N(k)O*) ἑαυτῷ ἔνδοξον τὴν ἐκκλησίαν μὴ ἔχουσαν σπίλον ἢ ῥυτίδα ἤ τι τῶν τοιούτων, ἀλλ᾽ ἵνα ᾖ ἁγία καὶ ἄμωμος.
כן האנשים חיבים לאהב את נשיהם כגופם כי האהב את אשתו אהב את עצמו׃ 28
οὕτως ὀφείλουσιν (καὶ *no*) οἱ ἄνδρες ἀγαπᾶν τὰς ἑαυτῶν γυναῖκας ὡς τὰ ἑαυτῶν σώματα. ὁ ἀγαπῶν τὴν ἑαυτοῦ γυναῖκα ἑαυτὸν ἀγαπᾷ·
כי מעולם לא שנא איש את בשרו כי אם זן ומכלכל אתו כאשר גם האדון את עדתו׃ 29
οὐδεὶς γάρ ποτε τὴν ἑαυτοῦ σάρκα ἐμίσησεν, ἀλλ᾽ ἐκτρέφει καὶ θάλπει αὐτὴν καθὼς καὶ ὁ (Χριστὸς *N(K)O*) τὴν ἐκκλησίαν,
כי אברי גופו אנחנו משברו ומעצמיו׃ 30
ὅτι μέλη ἐσμὲν τοῦ σώματος αὐτοῦ (ἐκ τῆς σαρκός αὐτοῦ καί ἐκ τῶν ὀστέων αὐτοῦ. *K*)
על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו שניהם לבשר אחד׃ 31
ἀντὶ τούτου καταλείψει ἄνθρωπος τὸν πατέρα (αὐτοῦ *k*) καὶ τὴν μητέρα καὶ προσκολληθήσεται πρὸς (τὴν γυναῖκα *NK(o)*) αὐτοῦ, καὶ ἔσονται οἱ δύο εἰς σάρκα μίαν.
גדול הסוד הזה ואני מפרש אתו על המשיח ועל עדתו׃ 32
τὸ μυστήριον τοῦτο μέγα ἐστίν, ἐγὼ δὲ λέγω εἰς Χριστὸν καὶ εἰς τὴν ἐκκλησίαν.
ואולם גם אתם כל איש מכם יאהב את אשתו כנפשו והאשה היא תזהר ותירא את בעלה׃ 33
πλὴν καὶ ὑμεῖς οἱ καθ᾽ ἕνα, ἕκαστος τὴν ἑαυτοῦ γυναῖκα οὕτως ἀγαπάτω ὡς ἑαυτόν, ἡ δὲ γυνὴ ἵνα φοβῆται τὸν ἄνδρα.

< אֶל־הָאֶפְסִיִּים 5 >