< אֶל־הָאֶפְסִיִּים 5 >
לכן לכו בדרך האלהים כבנים חביבים׃ | 1 |
Γίνεσθε οὖν μιμηταὶ τοῦ θεοῦ ὡς τέκνα ἀγαπητὰ
והתהלכו באהבה כאשר גם המשיח אהב אתנו והקריב את נפשו בעדנו לקרבן וזבח לאלהים לריח ניחוח׃ | 2 |
καὶ περιπατεῖτε ἐν ἀγάπῃ καθὼς καὶ ὁ Χριστὸς ἠγάπησεν (ἡμᾶς *NK(O)*) καὶ παρέδωκεν ἑαυτὸν ὑπὲρ (ἡμῶν *NK(O)*) προσφορὰν καὶ θυσίαν τῷ θεῷ εἰς ὀσμὴν εὐωδίας.
אבל זנות וכל טמאה ואהבת בצע בל יזכר ביניכם כאשר נאוה לקדשים׃ | 3 |
Πορνεία δὲ καὶ ἀκαθαρσία πᾶσα ἢ πλεονεξία μηδὲ ὀνομαζέσθω ἐν ὑμῖν καθὼς πρέπει ἁγίοις
גם לא נבול פה ודברי סכלות ולעג אשר לא כהגן כי אם קול תודה׃ | 4 |
καὶ αἰσχρότης καὶ μωρολογία ἢ εὐτραπελία (ἃ *N(k)O*) οὐκ (ἀνῆκεν *N(k)O*) ἀλλὰ μᾶλλον εὐχαριστία.
כי זאת ידע תדעו כי כל זנה וטמא ואהב בצע שהוא עבד אלילים אין לו חלק ונחלה במלכות המשיח והאלהים׃ | 5 |
τοῦτο γὰρ (ἴστε *N(k)O*) γινώσκοντες ὅτι πᾶς πόρνος ἢ ἀκάθαρτος ἢ πλεονέκτης, (ὅ *N(k)O*) ἐστιν εἰδωλολάτρης, οὐκ ἔχει κληρονομίαν ἐν τῇ βασιλείᾳ τοῦ Χριστοῦ καὶ θεοῦ.
אל ישיא איש אתכם בדברי ריק כי בגלל אלה חרון אלהים בא על בני המרי׃ | 6 |
Μηδεὶς ὑμᾶς ἀπατάτω κενοῖς λόγοις· διὰ ταῦτα γὰρ ἔρχεται ἡ ὀργὴ τοῦ θεοῦ ἐπὶ τοὺς υἱοὺς τῆς ἀπειθείας.
על כן אל יהי חלקכם עמהם׃ | 7 |
μὴ οὖν γίνεσθε συμμέτοχοι αὐτῶν.
כי מלפנים הייתם חשך ועתה הנכם אור באדנינו התהלכו נא כבני אור׃ | 8 |
ἦτε γάρ ποτε σκότος νῦν δὲ φῶς ἐν κυρίῳ· ὡς τέκνα φωτὸς περιπατεῖτε,
כי פרי הרוח כל מעשי חסד וצדק ואמת׃ | 9 |
ὁ γὰρ καρπὸς τοῦ (φωτὸς *N(K)O*) ἐν πάσῃ ἀγαθωσύνῃ καὶ δικαιοσύνῃ καὶ ἀληθείᾳ,
ובחנו מה הוא רצוי בעיני אדנינו׃ | 10 |
δοκιμάζοντες τί ἐστιν εὐάρεστον τῷ κυρίῳ.
ואל תשתתפו עם מעשי החשך אשר לא יעשו פרי כי אם הוכח תוכיחו אותם׃ | 11 |
καὶ μὴ συγκοινωνεῖτε τοῖς ἔργοις τοῖς ἀκάρποις τοῦ σκότους, μᾶλλον δὲ καὶ ἐλέγχετε·
כי מה שהם עשים בסתר חרפה היא אך לספר׃ | 12 |
τὰ γὰρ κρυφῇ γινόμενα ὑπ᾽ αὐτῶν αἰσχρόν ἐστιν καὶ λέγειν.
אבל כל זאת יגלה כשיוכח על ידי האור כי כל הנגלה אור הוא׃ | 13 |
τὰ δὲ πάντα ἐλεγχόμενα ὑπὸ τοῦ φωτὸς φανεροῦται· πᾶν γὰρ τὸ φανερούμενον φῶς ἐστιν·
על כן הוא אומר עורה הישן וקומה מן המתים ויאר לך המשיח׃ | 14 |
διὸ λέγει· (ἔγειρε *N(k)O*) ὁ καθεύδων καὶ ἀνάστα ἐκ τῶν νεκρῶν, καὶ ἐπιφαύσει σοι ὁ Χριστός.
ועתה ראו והזהרו להתהלך לא ככסילים כי אם כחכמים׃ | 15 |
Βλέπετε οὖν ἀκριβῶς πῶς περιπατεῖτε μὴ ὡς ἄσοφοι ἀλλ᾽ ὡς σοφοί,
מוקירים העת כי הימים רעים המה׃ | 16 |
ἐξαγοραζόμενοι τὸν καιρόν, ὅτι αἱ ἡμέραι πονηραί εἰσιν.
על כן אל תהיו חסרי דעת כי אם מבינים לדעת מה הוא רצון אדנינו׃ | 17 |
διὰ τοῦτο μὴ γίνεσθε ἄφρονες, ἀλλὰ (συνίετε *N(k)O*) τί τὸ θέλημα τοῦ κυρίου.
ואל תשתכרו מיין המביא לידי פריצות כי אם המלאו ברוח׃ | 18 |
καὶ μὴ μεθύσκεσθε οἴνῳ, ἐν ᾧ ἐστιν ἀσωτία, ἀλλὰ πληροῦσθε ἐν πνεύματι
ושיחו איש לרעהו בתהלות ותשבחות ושירות רוחניות שירו וזמרו לאדני בלבבכם׃ | 19 |
λαλοῦντες ἑαυτοῖς (ἐν *n*) ψαλμοῖς καὶ ὕμνοις καὶ ᾠδαῖς πνευματικαῖς, ᾄδοντες καὶ ψάλλοντες (ἐν *ko*) τῇ καρδίᾳ ὑμῶν τῷ κυρίῳ,
והודו בכל עת על הכל לאלהים אבינו בשם אדנינו ישוע המשיח׃ | 20 |
εὐχαριστοῦντες πάντοτε ὑπὲρ πάντων ἐν ὀνόματι τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ τῷ θεῷ καὶ πατρί·
הכנעו איש לאחיו ביראת אלהים׃ | 21 |
ὑποτασσόμενοι ἀλλήλοις ἐν φόβῳ (Χριστοῦ. *N(K)O*)
הנשים הכנענה לבעליכן כמו לאדנינו׃ | 22 |
Αἱ γυναῖκες, τοῖς ἰδίοις ἀνδράσιν (ὑποτάσσεσθε *K(O)*) ὡς τῷ κυρίῳ·
כי האיש הוא ראש האשה כאשר המשיח הוא ראש העדה והוא מושיע של הגוף׃ | 23 |
ὅτι (ὁ *k*) ἀνήρ ἐστιν κεφαλὴ τῆς γυναικὸς ὡς καὶ ὁ Χριστὸς κεφαλὴ τῆς ἐκκλησίας, (καὶ *k*) αὐτὸς (ἐστιν *k*) σωτὴρ τοῦ σώματος·
אבל כאשר תכנע העדה למשיח ככה גם הנשים לבעליהן בכל דבר׃ | 24 |
ἀλλ᾽ (ὡς *N(k)O*) ἡ ἐκκλησία ὑποτάσσεται τῷ Χριστῷ οὕτως καὶ αἱ γυναῖκες τοῖς (ἰδίοις *K*) ἀνδράσιν ἐν παντί.
האנשים אהבו את נשיכם כאשר גם המשיח אהב את העדה ויתן את נפשו בעדה׃ | 25 |
Οἱ ἄνδρες, ἀγαπᾶτε τὰς γυναῖκας (ἑαυτῶν *K*) καθὼς καὶ ὁ Χριστὸς ἠγάπησεν τὴν ἐκκλησίαν καὶ ἑαυτὸν παρέδωκεν ὑπὲρ αὐτῆς
למען קדשה בדברו אחרי אשר טהרה ברחיצת המים׃ | 26 |
ἵνα αὐτὴν ἁγιάσῃ καθαρίσας τῷ λουτρῷ τοῦ ὕδατος ἐν ῥήματι,
להקימה בכבוד לו לעדה אשר אין בה כתם וקמט וכדומה כי אם למען תהיה קדושה ותמימה׃ | 27 |
ἵνα παραστήσῃ (αὐτὸς *N(k)O*) ἑαυτῷ ἔνδοξον τὴν ἐκκλησίαν μὴ ἔχουσαν σπίλον ἢ ῥυτίδα ἤ τι τῶν τοιούτων, ἀλλ᾽ ἵνα ᾖ ἁγία καὶ ἄμωμος.
כן האנשים חיבים לאהב את נשיהם כגופם כי האהב את אשתו אהב את עצמו׃ | 28 |
οὕτως ὀφείλουσιν (καὶ *no*) οἱ ἄνδρες ἀγαπᾶν τὰς ἑαυτῶν γυναῖκας ὡς τὰ ἑαυτῶν σώματα. ὁ ἀγαπῶν τὴν ἑαυτοῦ γυναῖκα ἑαυτὸν ἀγαπᾷ·
כי מעולם לא שנא איש את בשרו כי אם זן ומכלכל אתו כאשר גם האדון את עדתו׃ | 29 |
οὐδεὶς γάρ ποτε τὴν ἑαυτοῦ σάρκα ἐμίσησεν, ἀλλ᾽ ἐκτρέφει καὶ θάλπει αὐτὴν καθὼς καὶ ὁ (Χριστὸς *N(K)O*) τὴν ἐκκλησίαν,
כי אברי גופו אנחנו משברו ומעצמיו׃ | 30 |
ὅτι μέλη ἐσμὲν τοῦ σώματος αὐτοῦ (ἐκ τῆς σαρκός αὐτοῦ καί ἐκ τῶν ὀστέων αὐτοῦ. *K*)
על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו שניהם לבשר אחד׃ | 31 |
ἀντὶ τούτου καταλείψει ἄνθρωπος τὸν πατέρα (αὐτοῦ *k*) καὶ τὴν μητέρα καὶ προσκολληθήσεται πρὸς (τὴν γυναῖκα *NK(o)*) αὐτοῦ, καὶ ἔσονται οἱ δύο εἰς σάρκα μίαν.
גדול הסוד הזה ואני מפרש אתו על המשיח ועל עדתו׃ | 32 |
τὸ μυστήριον τοῦτο μέγα ἐστίν, ἐγὼ δὲ λέγω εἰς Χριστὸν καὶ εἰς τὴν ἐκκλησίαν.
ואולם גם אתם כל איש מכם יאהב את אשתו כנפשו והאשה היא תזהר ותירא את בעלה׃ | 33 |
πλὴν καὶ ὑμεῖς οἱ καθ᾽ ἕνα, ἕκαστος τὴν ἑαυτοῦ γυναῖκα οὕτως ἀγαπάτω ὡς ἑαυτόν, ἡ δὲ γυνὴ ἵνα φοβῆται τὸν ἄνδρα.